המשחק הכי קשה בפלייאוף, אין לנו פרבליגיה לאבד נקודות.
הבעיה הגדולה היא שאין אמונה, בעיקר לא בקהל ועם הנתון הזה אי אפשר לקחת אליפות.
במידה ולא יהיה סולד אאוט הייתי מציע לרוביק לאפסן את חלומות הגדלת טרנר,מיותר ובזבזני.
לקהל יש כאן חשיבות עליונה, ראינו בבלומפילד מה קרה שהקהל של מכבי החליט להתעורר,7 דקות של עידוד הביאו להם את השער.
אצלנו כוססים ציפורניים.
אנחנו טובים יותר וחייבים לנצח.
מנטליות פשוט עלובה אין מילים אחרות.
לא זוכר מקרה כזה של קבוצה שרצה לאליפות ומשחקת הכי טוב בארץ והקהל שלה לא מאמין בה ורק מוריד לה את הביטחון והאמונה.
בהחלט אין טעם בהגדלת טרנר עם קהל כזה עייף, פחות מיכולת ותוצאות של פסז׳ כבר לא מרגש אותו.
מנטליות פשוט עלובה אין מילים אחרות.
לא זוכר מקרה כזה של קבוצה שרצה לאליפות ומשחקת הכי טוב בארץ והקהל שלה לא מאמין בה ורק מוריד לה את הביטחון והאמונה.
בהחלט אין טעם בהגדלת טרנר עם קהל כזה עייף, פחות מיכולת ותוצאות של פסז׳ כבר לא מרגש אותו.
אנחנו תמיד אוהבים להשתמש במונח ״הקהל חייב לדחוף״, ״הכי חשוב שיש״.
אבל הפעם זה על באמת, צריך לשים את כל המטענים בצד ולהבין את גודל השעה.
השחקנים צריכים שירימו אותם במאבק העצום הזה ומי שתהיה עם האנרגיה הנכונה תתגבר על מכשולים.
טרנר דוחף זה בוסט פסיכי לשחקנים, הם צריכים אותנו עכשיו בשיא האנרגיה.
אם חלילה לא ניקח את זה, גם אנחנו נצטרך לעשות חשבון נפש.
ברגע שמתעסקים בקהל ובאווירה ובכל שמסביב במקום בנושא המקצועי אנחנו בבעיה.
מול בית"ר הייתה אחלה אווירה, ובלי קהל חוץ של בית"ר, ועדין ספגנו פעמיים כולל שער בתוספת הזמן.
בבלומפילד הייתה אחלה אווירה ואחלה עידוד, ושוב ספגנו בתוספת הזמן לשער 5 שבו הקהל שלנו ישב.
שנה שעברה בטדי בחצי הגמר האוהדים של הפועל תל אביב נתנו הצגה שאני לא זוכר שנים, והקהל שלנו היה קטסטרופה כי החלוקה של אנשי הגדר ושל הגוש המעודד ביציע הייתה לא נכונה, ועדין פירקנו להם את הצורה במגרש.
שנה לפני מול מכבי פתח תקווה בגמר גביע היה איצטדיון שלם אדום שדחף מול מיעוט מפתח תקווה, וכולנו יודעים איך זה הסתיים.
האוהדים שלנו כמו תמיד יגיעו ויעודדו. האיצטדיון יהיה מלא כולל בצפוני אבל לא סולד אואט כי אוהדי ההצלחות שגם ככה בקושי באים פחות אוהבים לשבת מאחורי השער.
אוהד שלא מבין את החשיבות להגיע למשחק כזה עם אורך רוח וסבלנות ודחיפה גם אם לא הולך לא יבין זאת בחיים גם אם יסבירו לו את זה אלף פעם.
בסוף מה שיקבע הוא הצד המקצועי על הדשא. איך קוזוך יתמודד עם קבוצה שתבוא מאוד מוכנה, תבוא לסגור את האמצע ותשחק מאוד אגרסיבי. במשחק הקודם בטרנר ברדה הכין אותה בצורה מצוינת ועד שהתעייפו בדקה ה - 65 הם היו מהקבוצות היותר טובות ומוכנות שפגשנו.
נצטרך מראש לשים דגש על האגפים ועל מי שישחק שם כי הפועל תל אביב תעמיס על האמצע ותסגור אותו מכל כיוון.
נצטרך מראש להיות מוכנים לאיזה דאפה כזה שהתפקיד היחידי שלו כל המשחק יהיה ללחוץ את אליאסי, בלוריאן ודיוף בלי סוף. עם עזרה של לואיזו שלוחץ מצוין. במשחק בבלומפילד ככה גם הם כבשו את הראשון אחרי טעות של בלוריאן את אליאסי כשלואיזו לחץ אותם.
זה הזמן של קוזוך להראות שהוא הסיק מסקנות מהעבר. לאור משחקי העבר נגדם, אגפים של אבו רומי ורועי לוי הם כניראה הפיתרון הטוב ביותר ומה שייצר לנו את ההזדמנויות הכי טובות לאור העומס שהולך להיות באמצע. מבחינה הגנתית, לא בושה לשלוח כדור ארוך לזלאטנוביץ' אם הפועל לוחצים טוב, לא חייב להניע בכוח כמו בבלומפילד שם שילמנו על זה מחיר יקר.
אתה אומר: "חלאס עם הרומנטיקה של היציעים, המשחק מוכרע על הדשא". לעניות דעתי, צריך להסתכל על הכדורגל לא כסטטיסטיקה יבשה, אלא כמשחק של מומנטום ופסיכולוגיה.
אפקט טרנר הוא לא מיתוס – הוא כלי טקטי.
נכון, מול בית"ר ספגנו בסוף, אבל בלי הדחיפה של הקהל, יכול להיות שהקבוצה הייתה מתפרקת הרבה לפני. בטרנר, האווירה היא לא רק "רעש", היא לחץ פיזי על השופט (ששורק אחרת תחת 15,000 איש שואגים) ועל שחקני היריבה. כשקבוצה כמו הפועל תל אביב באה לסגור את האמצע ולשחק אגרסיבי, היא צריכה שקט כדי להתרכז. הקהל מייצר רעש שגורם לטעויות בריכוז.
נכתב שקוזוך יצטרך להתמודד עם צפיפות ואגרסיביות. טקטית זה נכון, אבל איך פורצים בונקר אגרסיבי? הרבה פעמים זה לא בזכות תרגיל קרן, אלא בזכות גל של אנרגיה שגורם לשחקן לעשות את הצעד הנוסף, ללחוץ עוד מטר, או להעז לבעוט מרחוק. כשהקהל "יושב" על הקבוצה היריבה, השחקנים שלהם מתחילים ללכת אחורה אינסטינקטיבית. האווירה היא זו שמונעת מהשחקנים שלנו להיכנס לאדישות כשהמשחק תקוע.לצערי, זה לא קורה מספיק!
ציינת את הלחץ על אליאסי, בלוריאן ודיוף. מדובר בשחקנים (חלקם צעירים או בפוזיציות רגישות) שמושפעים ישירות מהלך הרוח באצטדיון. כשיש אווירה תומכת ודוחפת, טעות של שוער או בלם נבלעת בתוך העידוד ולא הופכת לכדור שלג של איבוד ביטחון. הקהל הוא זה שצריך לתת להם את הגב להמשיך לשחק בביטחון למרות הלחץ של לואיזו או דאפה.
ראינו מספיק משחקים מקצועיים נטו בתקופת הקורונה. הכדורגל היה נראה אחרת – איטי יותר, מהוסס יותר. בלי ה"מסביב", השחקן נוטה לאבד את הטירוף. האווירה היא מה שמבדיל בין משחק אימון טקטי לבין קרב על נקודות.
הכדורגל המקצועי הוא המנוע, אבל הקהל הוא הדלק. אפשר לבנות את המכונית הכי טקטית והכי משומנת (קוזוך, אגפים, סגירות), אבל בלי הדלק של היציעים, היא פשוט לא תזוז מהר מספיק כדי לעבור את המשוכה של קבוצה שבאה להרוס. הקהל הוא לא בונוס, הוא חלק חשוב מהמערך המקצועי!
ברגע שמתעסקים בקהל ובאווירה ובכל שמסביב במקום בנושא המקצועי אנחנו בבעיה.
מול בית"ר הייתה אחלה אווירה, ובלי קהל חוץ של בית"ר, ועדין ספגנו פעמיים כולל שער בתוספת הזמן.
בבלומפילד הייתה אחלה אווירה ואחלה עידוד, ושוב ספגנו בתוספת הזמן לשער 5 שבו הקהל שלנו ישב.
שנה שעברה בטדי בחצי הגמר האוהדים של הפועל תל אביב נתנו הצגה שאני לא זוכר שנים, והקהל שלנו היה קטסטרופה כי החלוקה של אנשי הגדר ושל הגוש המעודד ביציע הייתה לא נכונה, ועדין פירקנו להם את הצורה במגרש.
שנה לפני מול מכבי פתח תקווה בגמר גביע היה איצטדיון שלם אדום שדחף מול מיעוט מפתח תקווה, וכולנו יודעים איך זה הסתיים.
האוהדים שלנו כמו תמיד יגיעו ויעודדו. האיצטדיון יהיה מלא כולל בצפוני אבל לא סולד אואט כי אוהדי ההצלחות שגם ככה בקושי באים פחות אוהבים לשבת מאחורי השער.
אוהד שלא מבין את החשיבות להגיע למשחק כזה עם אורך רוח וסבלנות ודחיפה גם אם לא הולך לא יבין זאת בחיים גם אם יסבירו לו את זה אלף פעם.
בסוף מה שיקבע הוא הצד המקצועי על הדשא. איך קוזוך יתמודד עם קבוצה שתבוא מאוד מוכנה, תבוא לסגור את האמצע ותשחק מאוד אגרסיבי. במשחק הקודם בטרנר ברדה הכין אותה בצורה מצוינת ועד שהתעייפו בדקה ה - 65 הם היו מהקבוצות היותר טובות ומוכנות שפגשנו.
נצטרך מראש לשים דגש על האגפים ועל מי שישחק שם כי הפועל תל אביב תעמיס על האמצע ותסגור אותו מכל כיוון.
נצטרך מראש להיות מוכנים לאיזה דאפה כזה שהתפקיד היחידי שלו כל המשחק יהיה ללחוץ את אליאסי, בלוריאן ודיוף בלי סוף. עם עזרה של לואיזו שלוחץ מצוין. במשחק בבלומפילד ככה גם הם כבשו את הראשון אחרי טעות של בלוריאן את אליאסי כשלואיזו לחץ אותם.
זה הזמן של קוזוך להראות שהוא הסיק מסקנות מהעבר. לאור משחקי העבר נגדם, אגפים של אבו רומי ורועי לוי הם כניראה הפיתרון הטוב ביותר ומה שייצר לנו את ההזדמנויות הכי טובות לאור העומס שהולך להיות באמצע. מבחינה הגנתית, לא בושה לשלוח כדור ארוך לזלאטנוביץ' אם הפועל לוחצים טוב, לא חייב להניע בכוח כמו בבלומפילד שם שילמנו על זה מחיר יקר.
במאי טיים כשהלשון בחוץ וכולם סחוטים ויש משחק כל שלושה ארבעה ימים הקהל חייב לתת לשחקנים את האקסטרא כדי שיוציאו מעצמם יותר
מה שאתה כותב זה בעצם בדיוק הגישה של רן, נעשה את שלנו וננצח אבל החברה לא רובוטים וזה לא משחק בפלייסטיישן
מעכשיו זה נטו לירוק דם על המגרש ולתת הכל ולקהל יש כוח לאפשר את זה
