ז'וזְוואֵה פֵּסקיירה

[M.I.O.E]

אוהד משנת 88
ראיתי את כל הזרים שלבשו אדום מקלאודיו דיקסטרה ועד סימאו
הטופ 5 שלי בזרים
טוני
חלילוביץ
ויטור
יהושע
מורוז

[Sir Alex Ferguson]

רובין הוד של באר שבע.
האגדה מספרת על גיבור עממי שלקח מהעשירים ונתן לעניים.
באגדה המקורית מדובר על עושר, באגדה שלנו מדובר על אושר.
אושר צרוף.

עברנו עונה הזויה.
לא התעסקנו בכדורגל, חשבנו על עתיד המועדון, דאגנו ואפילו מעט הרמנו ידיים והשלמנו עם זה שהימים היפים נגמרו.
השריף המקומי ברק בכר עזב, אחריו הגברת הראשונה ואם זה לא הספיק אז משבר הקורונה ריסק את הסיכויים למצוא תחליפים ראויים.
בכל שבוע צפינו בקבוצה שקשה מאוד להתחבר אליה, בטח תחת הכאוס שנוצר סביב המועדון והעצבים שכותרות העיתונים הביאו לחיינו בכל שבוע.
חיפשנו משהו להיאחז בו, סיבה לאהוב ללא תנאים, דמות שתיקח את כל הרגשות השליליים ותשים אותם בצד.
ואז גילינו את ז'וזואה.
בפעם הראשונה שהוא נגע בכדור בטרנר הלב שלנו חזר לפעום.
מספיק כמה שניות לראות אותו מכדרר באלגנטיות כדי להבין במה מדובר.
משהו בז'וזואה גורם לך להתאהב בכדורגל מחדש.
התשוקה, הווינריות, האופי, הטירוף, הטראש טוק עם השופטים והחיוך שלא יורד מהשפתיים. אתה רוצה שהוא ינהיג אותך, אתה רוצה שהוא יחזיק את הלפיד במנהרה החשוכה ויוביל אותך אל האור.
האהבה שלו למשחק ראויה להערצה.
האיש הזה אוהב לשחק כדורגל יותר מכל שחקן אחר שראיתי מקרוב.
זה לא רק הכישרון המטורף, האופי שלו שולט על המוח שלנו כבר כמה חודשים.
הוא אסף אותנו מהתחתית, החדיר בנו אמונה. החזיר אותנו להתעסק במה שאנחנו כל כך אוהבים.
אני לא אתעסק בנתונים סטטיסטיים, את העבודה הזו נשאיר ליוסיפון ודסקל.
הכי קל יהיה לרוץ ולהשוות אותו לשחקנים ששיחקו פה בעבר הלא רחוק.
"הוא פחות טוב" "אל תשכח מי היה כאן" וכו'.
אני אתעסק בתחושות של אוהדים.
תמיד אומרים שאהבה אמיתית צריכה חיבור מיוחד,
אבל בעיני היא הרבה יותר עניין של טיימינג.
היינו עם הפנים למטה עד שהוא הגיע ומאז חזרנו לחייך.
היו טובים ממנו, אבל לא היו כמוהו.
הם היו חלק מקבוצה, הקבוצה הנוכחית היא חלק ממנו.
הוא יותר מתאים לנו מכל אחד אחר שהיה כאן.
הוא ערס, הוא חולה עצבים, הוא לא יודע להפסיד ומרגיש שהוא נולד בסורוקה.
זה כל ההבדל.
ז'וזואה הוא הרובין הוד המקומי.
חשבנו שאנחנו חוזרים להיות העניים שמסתכלים על העשירים לוקחים תארים בקנאה.
עד שהוא הגיע ולקח גביע.
גביע שלאורך הדרך האמנו שאפשר לקחת רק בזכותו.
כל תחושות אי הוודאות שלנו נעלמו ותחושות אופוריה תפסו את מקומן.

וכמו בכל אגדה מוצלחת,
סוף טוב, הכל טוב.
אפשר לכבות את האור.

[simply-red]

אוהד משנת 88
ראיתי את כל הזרים שלבשו אדום מקלאודיו דיקסטרה ועד סימאו
הטופ 5 שלי בזרים
טוני
חלילוביץ
ויטור
יהושע
מורוז

אוגו?

[yedidel]

מציע לכולם לראות את הסרטון שהמנהלת עשתה עליו... אגדי

[אדום זקן]

חייב להסביר לח'ברה הצעירים למה יהושוע לפחות מבחינתי הוא פשוט אגדה.
הוא מסמל בעיניי את הכדורגל של פעם,קטן,זריז,פנטזיסט זה שחי את המשחק בכל רגע נתון,זה שאתה אף פעם לא יודע איזה מהלך גאוני הוא פתאום יעשה וגורם לך לחכות בציפייה דרוכה למהלך כזה.
ברקוביץ,ריקלמה,באג'יו,נדבד,חאג'י כאלה של פעם.
וואקמה למשל מסמל את החדש,הכוחני,העוצמתי המהיר.
יהושוע זה של פעם כמו שתגיד לי מה אתה מעדיף? טורטית או קינדר?
עניין של טעם ובעיקר של פעם.

[simply-red]

חייב להסביר לח'ברה הצעירים למה יהושוע לפחות מבחינתי הוא פשוט אגדה.
הוא מסמל בעיניי את הכדורגל של פעם,קטן,זריז,פנטזיסט זה שחי את המשחק בכל רגע נתון,זה שאתה אף פעם לא יודע איזה מהלך גאוני הוא פתאום יעשה וגורם לך לחכות בציפייה דרוכה למהלך כזה.
ברקוביץ,ריקלמה,באג'יו,נדבד,חאג'י כאלה של פעם.
וואקמה למשל מסמל את החדש,הכוחני,העוצמתי המהיר.
יהושוע זה של פעם כמו שתגיד לי מה אתה מעדיף? טורטית או קינדר?
עניין של טעם ובעיקר של פעם.

ניסים כהן הפורטוגלי

[izguy83]

מציע לכולם לראות את הסרטון שהמנהלת עשתה עליו... אגדי

לא מוצא. איפה?

[דר אדום בנשמה]

ז'וסוואה מזכיר לי את מליקסון משום מה בכל כך הרבה פעולות.
קשה לי להסביר.
וכן הוא שחקן אדיר אבל מבחינתי יש זרים שהם היו טובים ממנו אבל הוא לחלוטין ב5 הכי טובים בלי שום ספק.

[אורי אדום בנשמה]

אוגו?

לגמרי.
בחיים מורוז לא לפניו....

[yedidel]

לא מוצא. איפה?

בפייסבוק שלהם
וגם שלנו

[maxkid22]

גם ספורט 5 הצטרפו לחגיגה עם סרטון שמוקדש לו

[izguy83]

בפייסבוק שלהם
וגם שלנו

בסדר מצאתי.
זה של ההתאחדות לא של המנהלת.

[הפועלעולה]

מספר 10 החדש

[yedidel]

אני לא מבין

צריך להחתים אותם בחוזה שאסור להם לצבוע את השיער לצהוב?

[maxkid22]

שיצבע גם לורוד פוקסיה כפרעליו