שיטה חדשה

[ns75]

אני אחזור שוב ליציע הדרומי המאוס הזה בטדי.
ומשם אתה רואה בצורה מאוד מדויקת את פריסת השחקנים והעמידה במגרש.
הכל טוב עד שמגיעים לחלק ההתקפי.
שם רואים בבירור שכולם דורכים על הרגליים של כולם.
היו לנו אתמול בעיקר בחצי הראשון מצבים שביתר פשוט השאירה חצי מגרש להשכרה ואז אתה רואה את התנועה של החלק ההתקפי.
כולם נתקעים באמצע,חן עזרא פתאום עובר לאמצע במקום שיעמוד באגף ולא יזוז,אין תנועה נכונה לכיוון השער ואז עוד התקפה ועוד התקםה הולכים לאיבוד.
בחצי השני של המחצית השנייה,זה עבד טוב יוצר תוך כדי ניצול העייפות הביתרית והתחושה שלהם שהם יכולים לנצח.
משהו חייב להשתנות במערך ההתקפי ואני חייב לציין שסבע פשוט הולך לאיבוד שם.

זה משהו שרואים מתחילת העונה, בטוח שגם ברק רואה את זה, משום מה הוא לא מצליח לשנות את זה

[ns75]

הסגל שלהם הרבה יותר מאוזן

יש לנו את רביעיית הבלמים הכי טובה בליגה, אמצע של אוגו וסאבו, מליקסון, והתקפה של סבע, נייג׳ל עזרא ושהר

מה לא מאוזן פה?

[CrazyRed7]

יש לנו את רביעיית הבלמים הכי טובה בליגה, אמצע של אוגו וסאבו, מליקסון, והתקפה של סבע, נייג׳ל עזרא ושהר

מה לא מאוזן פה?

המגנים שלך בכושר פחות טוב(אורן בכלל פצוע), אין לך קיצוניים, גם מי שפותח בימין ובשמאל בורח לאמצע..
כשאתה תוקף רק מהאמצע מול קבוצה שמצופפת במקרה הטוב ומתבנקרת במקרה הרע, אתה פשוט יוצר פקק.

אתמול כל הגולים שלנו הגיעו מהאגף. השאלה איך פותרים את הבעיה כשה״קיצוניים״ שלך הם לא באמת קיצוניים(סבע ונייג׳ל).

[nir767676]

אם רוצים לשלב גם את נייג'ל וגם את סבע בהרכב מתחת לחלוץ חוד, צריך לתת למגנים רישיון לתקוף בלי סוף, ולחפות עליהם בעזרת הקישור, ז"א שבאבן ועוד שחקן קישור ישן להם הרבה עבודה הגנתית, וכאן נעוצה הבעיה, כי אם לוקחים בחשבון שאוגו באמצע הקישור ויש מקום לעוד שני קשרים שחייבים לחפות על המגנים, אז אמנם סאבו מתאים אבל מליקסון לא מתאים, ואז איפה מכניסים אותו להרכב?

[bs war]

יש לנו את רביעיית הבלמים הכי טובה בליגה, אמצע של אוגו וסאבו, מליקסון, והתקפה של סבע, נייג׳ל עזרא ושהר

מה לא מאוזן פה?

יש לך רק שני קשרי אמצע ברמה גבוהה בסגל, להם 3. להם יש 3 שחקני כנף ברמה גבוהה, לך אין אחד.
הסגל שלהם מאפשר להם להעלות הרכבים הרבה יותר מאוזנים, הסגל שלנו מחייב אותנו לעלות עם הרכב התקפי ופרוץ

[אלדר]

יש לך רק שני קשרי אמצע ברמה גבוהה בסגל, להם 3. להם יש 3 שחקני כנף ברמה גבוהה, לך אין אחד.
הסגל שלהם מאפשר להם להעלות הרכבים הרבה יותר מאוזנים, הסגל שלנו מחייב אותנו לעלות עם הרכב התקפי ופרוץ

אבל השיטה החדשה לא בנויה על שחקני אגף..

אורי קופר דיבר על זה, כמעט כל מאמן בעולם נמנע מלשחק את השיטה שאנחנו משחקים. זו שיטה מאוד קשה.
בכר נכנס לגוב האריות והלך על השיטה שהכי קשה ללמד וליישם.

כשזה יתחיל לקבל צורה ולעבוד כמכונה משומנת, אנחנו נרטיב פה מהתרגשות. כבר רואים בחלקים מהמשחק מהלכים מעניינים.. הקבוצה מתחילה להתחבר דרך ניצחונות, שזה הדבר החשוב ביותר. עוד ניצחון בשיניים ועוד ניצחון בשיניים בסוף יביא אותנו לתוצאה שאנחנו מייחלים

[אסי, דגים]

כשמיגל ויטור יחזור אתם תראו איך הכל יתחבר

[אדום זקן]

כשמיגל ויטור יחזור אתם תראו איך הכל יתחבר

רסמי

[nir767676]

אל תעשו את זה לעצמכם....

[RedBend]

במסגרת החיפושים אחר הציוות הנכון, ממן קיבל לפני שבועיים את הצ'אנס, עזרא קיבל במפתיע אתמול ולמעשה בבסט סבע הסלביינק ואפילו זריהן כולם נדגמו כל אחד בתורו. לא רק שלא מצאנו פתרונות בהם, ככל שהחלפנו יוצר ככה גילינו בעיות חדשות, ואם לא להיות אופטימי/פסימי מדי אני לא אחדש לאף אחד אם אגיד שתמונת המצב (כרגע) היא דרעק אחד גדול.


1.
להוציא את מכבי פ"ת, עשר דגימות אמורות לספק תו תקן סטטיסטי מהימן. אבל עם כל מה שלא ניסינו, ובטח בהשוואה שנים אחורה- אין לנו מאפיינים של קבוצה למרות כל השיבוטים.
זה מסרב להידבק, שלא לומר עלול שלא להידבק. אנחנו לא מאוזנים בכלל, המקריות וההימורים ניכרים בדקות לא מעטות ובאופן כללי עם יד על הלב זה נראה שאין באמת שיטה סדורה.
על תבנית רפיטטיבית שלא משנה מי/מה ייזרק פנימה, אתה עדיין תדע שהסטיות יהיו מינוריות, אפשר רק לחלום כרגע (שם בערך נמצאת היריבה).

2.
צריך להיות נרקסיסט לא קטן כדי ל"שפוט" אחד כמו ברק בכר, אבל לעניות דעתי כאוהד הקטן מהיציע, בארט שלנו חייב לחזור למאפיינים ההם שגרמו לקבוצות שלו לעוף קדימה. האובססיביות הקבוצתית לכך שהכדור יהיה אצלנו, הפאניקה לחילוצי כדור ושליטה במגרש- מה איתה?
יותר לחץ אפקטיבי יותר אינטנסיביות יותר חילוצי כדור יותר שבירה מנטלית של היריב לאורך זמן. כל הדברים האלו חסרים לנו בדקות רבות מדי של המשחק, וכולם מגיעים מה לעשות דרך ערכים קבוצתיים.
הכוח של מאמן יכול להיות עצום, אנחנו יודעים כמה זה נכון וזה משהו שקצת נשכח אצלנו השנה עם כל ההילה המצטברת.

3. אז מה עושים?
מנסים להתעשת, עורכים את השם של האשכול, מפסיקים לפנטז על עצי חג מולד וחוזרים לעקרונות שברק הכי האמין בהם לאורך השנים.
הכי ריאלי בשלב הזה- להגיע מבסיס מוכר. הכי מוכר שיש, כש 4-3 זה המוטיב החוזר.
זה יכול להיות 4-3-2-1 או 4-3-1-2 יהלום או ה4-3-3 הקלאסי, זה כבר סמנטיקה.
מה שבטוח שזה חייב להתחיל בקידומת 4-3.

4.
על פי המתודולוגיה הגילי לנדאו-ית, מחזור חיים של קבוצה מורכב משלבים (בנייה התייצבות זינוק ושיא). אנחנו איפשהו על התפר בין שלב הבנייה והתייצבות.
אלא שאי אפשר לבקש יציבות עם חלומות על מערכים חדשים וללא תבנית לוגית.
בעיני, הדרך להתייצבות הזו מוכרח לעבור דווקא אצל אחד כמו קבהא. לא משום שקבהא כוכב כדורגל, דווקא בגלל שהוא הכל חוץ מכוכב כדורגל.
כן, יודע שהוא מושא לזלזול ויכול להבין מאין זה מגיע, אבל כבר חודש אני במחשבות שכוסאומו כל השמות הנוצצים, ביחד עם אוגו וסאבו השלישייה הזאת יכולה להחזיר את הערך הקבוצתי הבריא.

5.
למדתי בחיים ובמיוחד במאפיינים מערכתיים שהשלם גדול מסך חלקיו.
ייתכן ודווקא על מצע חוסר הסקסיות ההכרחי הזה, שאר הרכיבים יוכלו להתחיל לנצוץ.
אפשר להמשיך ולהשתעשע בעצי אשוח ואורי קופר, הליגה יכולה להיגמר בעוד חודש.
הדומיננטיות היא המאפיין הראשי והזמין ביותר שאי אפשר בלעדיו לדעתי, כשרוצים להשיג שליטה בעניינים שבוע אחרי שבוע.
עם אוגו וסאבו בלבד, מצויינים ככל שיהיו (והם מצויינים) זה יכול לקרות תחת הבשלת תנאים מסויימים ביום נתון, זה לא יקרה לאורך זמן.

[yakar]

דווקא מול ביתר היה נראה שהשיטה מתחילה להתגבש. אנחנו מצליחים להפיק לחץ אפקטיבי, וכן מצליחים להביא את הכדור לאזורים המסוכנים לשחקנים הנכונים.

לא היינו חדים בחלק הקדמי, בנוסף חן עזרא לא הסתדר עם השיטה ונעלם ברוב שלבי המשחק. נייג'ל הרבה יותר מתאים ממנו למיקום הזה.

לדעתי, לא חייב מערך סימטרי. הייתי מנסה לשים את נייג'ל ודיא מתחת לחלוץ כרגיל, אבל עם הנחייה לדיא לחכות קדימה יותר ולנייג'ל לרדת יותר נמוך לקבל כדור. צריך לנסות לשחק על החוזקות של השחקנים שלנו.

יש לנו 3 שבועות לתרגל את השיטה. בלי שחקני הנבחרת.

[dor69]

במסגרת החיפושים אחר הציוות הנכון, ממן קיבל לפני שבועיים את הצ'אנס, עזרא קיבל במפתיע אתמול ולמעשה בבסט סבע הסלביינק ואפילו זריהן כולם נדגמו כל אחד בתורו. לא רק שלא מצאנו פתרונות בהם, ככל שהחלפנו יוצר ככה גילינו בעיות חדשות, ואם לא להיות אופטימי/פסימי מדי אני לא אחדש לאף אחד אם אגיד שתמונת המצב (כרגע) היא דרעק אחד גדול.


1.
להוציא את מכבי פ"ת, עשר דגימות אמורות לספק תו תקן סטטיסטי מהימן. אבל עם כל מה שלא ניסינו, ובטח בהשוואה שנים אחורה- אין לנו מאפיינים של קבוצה למרות כל השיבוטים.
זה מסרב להידבק, שלא לומר עלול שלא להידבק. אנחנו לא מאוזנים בכלל, המקריות וההימורים ניכרים בדקות לא מעטות ובאופן כללי עם יד על הלב זה נראה שאין באמת שיטה סדורה.
על תבנית רפיטטיבית שלא משנה מי/מה ייזרק פנימה, אתה עדיין תדע שהסטיות יהיו מינוריות, אפשר רק לחלום כרגע (שם בערך נמצאת היריבה).

2.
צריך להיות נרקסיסט לא קטן כדי ל"שפוט" אחד כמו ברק בכר, אבל לעניות דעתי כאוהד הקטן מהיציע, בארט שלנו חייב לחזור למאפיינים ההם שגרמו לקבוצות שלו לעוף קדימה. האובססיביות הקבוצתית לכך שהכדור יהיה אצלנו, הפאניקה לחילוצי כדור ושליטה במגרש- מה איתה?
יותר לחץ אפקטיבי יותר אינטנסיביות יותר חילוצי כדור יותר שבירה מנטלית של היריב לאורך זמן. כל הדברים האלו חסרים לנו בדקות רבות מדי של המשחק, וכולם מגיעים מה לעשות דרך ערכים קבוצתיים.
הכוח של מאמן יכול להיות עצום, אנחנו יודעים כמה זה נכון וזה משהו שקצת נשכח אצלנו השנה עם כל ההילה המצטברת.

3. אז מה עושים?
מנסים להתעשת, עורכים את השם של האשכול, מפסיקים לפנטז על עצי חג מולד וחוזרים לעקרונות שברק הכי האמין בהם לאורך השנים.
הכי ריאלי בשלב הזה- להגיע מבסיס מוכר. הכי מוכר שיש, כש 4-3 זה המוטיב החוזר.
זה יכול להיות 4-3-2-1 או 4-3-1-2 יהלום או ה4-3-3 הקלאסי, זה כבר סמנטיקה.
מה שבטוח שזה חייב להתחיל בקידומת 4-3.

4.
על פי המתודולוגיה הגילי לנדאו-ית, מחזור חיים של קבוצה מורכב משלבים (בנייה התייצבות זינוק ושיא). אנחנו איפשהו על התפר בין שלב הבנייה והתייצבות.
אלא שאי אפשר לבקש יציבות עם חלומות על מערכים חדשים וללא תבנית לוגית.
בעיני, הדרך להתייצבות הזו מוכרח לעבור דווקא אצל אחד כמו קבהא. לא משום שקבהא כוכב כדורגל, דווקא בגלל שהוא הכל חוץ מכוכב כדורגל.
כן, יודע שהוא מושא לזלזול ויכול להבין מאין זה מגיע, אבל כבר חודש אני במחשבות שכוסאומו כל השמות הנוצצים, ביחד עם אוגו וסאבו השלישייה הזאת יכולה להחזיר את הערך הקבוצתי הבריא.

5.
למדתי בחיים ובמיוחד במאפיינים מערכתיים שהשלם גדול מסך חלקיו.
ייתכן ודווקא על מצע חוסר הסקסיות ההכרחי הזה, שאר הרכיבים יוכלו להתחיל לנצוץ.
אפשר להמשיך ולהשתעשע בעצי אשוח ואורי קופר, הליגה יכולה להיגמר בעוד חודש.
הדומיננטיות היא המאפיין הראשי והזמין ביותר שאי אפשר בלעדיו לדעתי, כשרוצים להשיג שליטה בעניינים שבוע אחרי שבוע.
עם אוגו וסאבו בלבד, מצויינים ככל שיהיו (והם מצויינים) זה יכול לקרות תחת הבשלת תנאים מסויימים ביום נתון, זה לא יקרה לאורך זמן.

בעיקרון המערך הוא אותו 4-3-3 עם הקיצוניים ממורכזים יותר. זה הכל. מליקסון כרגע ממלא את התפקיד של ראדי לצורך העניין. כשקבהא נכנס ע״ח דיא מליקסון עבר לשלישייה ההתקפית וזה נראה אחרת מבחינת מליקסון.
מערך כזה בהחלט יכול לעבוד, בוודאי אם ישחק עוד 50-50 לצידו של סאבו אבל עד ינואר נצטרך להסתדר ככה.
כרגע אחרי שממן ועזרא לא לקחו את הצ׳אנס שלהם אני מצטרף לקולות שקוראים לתת לקבהא את הצ׳אנס שלו, דיא יצטרך ניעור בספסל. גם מרגיש לי שבלם שיודע להניע כדור כמו צדק יכול לעשות לנו טוב. ההרכב שלי למשחק הבא:
הרוש, קורהוט, אלחמיד, טאהה/צדק, ביטון, אוגו, קהבא, סאבו, נייג׳ל, מליקסון, שהר

[אלכס]

במסגרת החיפושים אחר הציוות הנכון, ממן קיבל לפני שבועיים את הצ'אנס, עזרא קיבל במפתיע אתמול ולמעשה בבסט סבע הסלביינק ואפילו זריהן כולם נדגמו כל אחד בתורו. לא רק שלא מצאנו פתרונות בהם, ככל שהחלפנו יוצר ככה גילינו בעיות חדשות, ואם לא להיות אופטימי/פסימי מדי אני לא אחדש לאף אחד אם אגיד שתמונת המצב (כרגע) היא דרעק אחד גדול.


1.
להוציא את מכבי פ"ת, עשר דגימות אמורות לספק תו תקן סטטיסטי מהימן. אבל עם כל מה שלא ניסינו, ובטח בהשוואה שנים אחורה- אין לנו מאפיינים של קבוצה למרות כל השיבוטים.
זה מסרב להידבק, שלא לומר עלול שלא להידבק. אנחנו לא מאוזנים בכלל, המקריות וההימורים ניכרים בדקות לא מעטות ובאופן כללי עם יד על הלב זה נראה שאין באמת שיטה סדורה.
על תבנית רפיטטיבית שלא משנה מי/מה ייזרק פנימה, אתה עדיין תדע שהסטיות יהיו מינוריות, אפשר רק לחלום כרגע (שם בערך נמצאת היריבה).

2.
צריך להיות נרקסיסט לא קטן כדי ל"שפוט" אחד כמו ברק בכר, אבל לעניות דעתי כאוהד הקטן מהיציע, בארט שלנו חייב לחזור למאפיינים ההם שגרמו לקבוצות שלו לעוף קדימה. האובססיביות הקבוצתית לכך שהכדור יהיה אצלנו, הפאניקה לחילוצי כדור ושליטה במגרש- מה איתה?
יותר לחץ אפקטיבי יותר אינטנסיביות יותר חילוצי כדור יותר שבירה מנטלית של היריב לאורך זמן. כל הדברים האלו חסרים לנו בדקות רבות מדי של המשחק, וכולם מגיעים מה לעשות דרך ערכים קבוצתיים.
הכוח של מאמן יכול להיות עצום, אנחנו יודעים כמה זה נכון וזה משהו שקצת נשכח אצלנו השנה עם כל ההילה המצטברת.

3. אז מה עושים?
מנסים להתעשת, עורכים את השם של האשכול, מפסיקים לפנטז על עצי חג מולד וחוזרים לעקרונות שברק הכי האמין בהם לאורך השנים.
הכי ריאלי בשלב הזה- להגיע מבסיס מוכר. הכי מוכר שיש, כש 4-3 זה המוטיב החוזר.
זה יכול להיות 4-3-2-1 או 4-3-1-2 יהלום או ה4-3-3 הקלאסי, זה כבר סמנטיקה.
מה שבטוח שזה חייב להתחיל בקידומת 4-3.

4.
על פי המתודולוגיה הגילי לנדאו-ית, מחזור חיים של קבוצה מורכב משלבים (בנייה התייצבות זינוק ושיא). אנחנו איפשהו על התפר בין שלב הבנייה והתייצבות.
אלא שאי אפשר לבקש יציבות עם חלומות על מערכים חדשים וללא תבנית לוגית.
בעיני, הדרך להתייצבות הזו מוכרח לעבור דווקא אצל אחד כמו קבהא. לא משום שקבהא כוכב כדורגל, דווקא בגלל שהוא הכל חוץ מכוכב כדורגל.
כן, יודע שהוא מושא לזלזול ויכול להבין מאין זה מגיע, אבל כבר חודש אני במחשבות שכוסאומו כל השמות הנוצצים, ביחד עם אוגו וסאבו השלישייה הזאת יכולה להחזיר את הערך הקבוצתי הבריא.

5.
למדתי בחיים ובמיוחד במאפיינים מערכתיים שהשלם גדול מסך חלקיו.
ייתכן ודווקא על מצע חוסר הסקסיות ההכרחי הזה, שאר הרכיבים יוכלו להתחיל לנצוץ.
אפשר להמשיך ולהשתעשע בעצי אשוח ואורי קופר, הליגה יכולה להיגמר בעוד חודש.
הדומיננטיות היא המאפיין הראשי והזמין ביותר שאי אפשר בלעדיו לדעתי, כשרוצים להשיג שליטה בעניינים שבוע אחרי שבוע.
עם אוגו וסאבו בלבד, מצויינים ככל שיהיו (והם מצויינים) זה יכול לקרות תחת הבשלת תנאים מסויימים ביום נתון, זה לא יקרה לאורך זמן.

מושלם !

[ForeverRed]

גם אני חושב שלא צריך לשחק בצורה סימטרית.
נייגל צריך להיות ממוקדם יותר שמאלה לכיוון הכנף, לייצר שם דאבלים עם מליקסון מדי פעם ולמשוך את ההגנה.
לשטחים שיווצרו יכנס סבע שהוא יותר שחקן אמצע באופיו ויודע לעשות תנועות מדהימות.
זה עבד מצוין עם טוני שהיה מושך המון אש ואז באמצעות תנועה נכונה בוזגלו היה מוצא את עצמו חופשי בצד השני.

עוד כלי חשוב מאוד הוא אורן ביטון.
אם הוא יחזור בריא המערך הזה יראה אחרת.
קורהוט היה ונשאר למלמ, הוא תוקע לנו את משחק ההתקפה.

[Sir Alex Ferguson]

אפשר גם לנסות את מליקסון באגף ימין והאסלביינק באגף שמאל. ברבע שעה האחרונה בטדי שיחקנו ככה עם בן בסט בשפיץ (אפשר לנסות לשחק ככה גם עם סבע בשפיץ) והיינו מאוד מסוכנים. כולנו יודעים שמליקסון יכול לשחק כקיצוני (ועל הדרך משדרג את בן ביטון כי יש ביניהם תיאום מצוין), בטדי האסלביינק הראה שגם הוא יכול לשחק באגף...