טופיק נוסטלגיה - רגעי הגאות והשפל.

[dov0211]

אתה מתכוון לאוקפלה שהבקיע ורץ באטרף ונכנס באנשים ?
אם כן זה היה בניצחון 2-1

מישהו יכול למצוא את הקטע ביוטיוב...לא אשכח איך כל המשחק ירדנו עליו כי הוא שיחק גרוע..ואחרי הגול פשוט נקרענו מצחוק שהוא נכנס באיזה צלם אם אני זוכר נכון

[זה שי !]

לא צלם נראה לי עובד מדא ,זה שי !

[RedRock]

לא צלם נראה לי עובד מדא ,זה שי !

אכן איש מדא

אגדה אוקפלה, אגדה.

[RedHell]

פפפפ עלק נכנס, דרס אותו לגמריי חחחח

[אורי אדום בנשמה]

רגע גאות:

עונת 91/92, מחזור 2: בני יהודה (סגנית האלופה באותה עונה), מגיעה לוסרמיל. הפתיחה לא מבשרת טוב, ואלי בן אמו מעלה את האורחים מהשכונה ליתרון מוקדם. אלו שאז החל בליץ' באר שבעי עם שלושער של ביקו וצמד של החלוץ שמעון ביטון קובעים ניצחון לפנתיאון, 1-5, שעוד החמיא לכתומים שכאמור היתה אחת הקבוצות החזקות בארץ דאז.

רגע שפל:

עונת 00/01, מחזור 20: דרבי מול בית''ר ב''ש. מגיעים למשחק נקודה מהמקום האחרון בסכנת ירידה מוחשית לליגה השלישית, כשמנגד אחותינו הקטנה מגיעה ממרומי המקום הראשון, בדרך הבטוחה לליגת העל. ערב המשחק, חיים אוחיון האוהד הבית''רי מצהיר מעל גלי האתר בריש גלי ובמצח נחושה שהם באים להשפיל את הפועל ולמחוק אותה מהמפה. במשחק עצמו, קובי נכטיילר מעלה בדקה ה-38 את בית''ר ל-0-1, שהחזיק מעמד עד הדקה ה-53. הסוף אמנם היה ניצחון גדול 1-3, שסימן תחילתו של מסע התאוששות שנגמר בליגת העל, אבל בחצי שעה ההיא עד השיוויון, היתה ביציעים תחושת מחנק, מין פחד מוות כזה של סוף העולם, שסדרי עולם בעל הקשור להגמוניה העירונית משתנים...

[gilcohen]

עונת 00/01, מחזור 20: דרבי מול בית''ר ב''ש. מגיעים למשחק נקודה מהמקום האחרון בסכנת ירידה מוחשית לליגה השלישית, כשמנגד אחותינו הקטנה מגיעה ממרומי המקום הראשון, בדרך הבטוחה לליגת העל. ערב המשחק, חיים אוחיון האוהד הבית''רי מצהיר מעל גלי האתר בריש גלי ובמצח נחושה שהם באים להשפיל את הפועל ולמחוק אותה מהמפה. במשחק עצמו, קובי נכטיילר מעלה בדקה ה-38 את בית''ר ל-0-1, שהחזיק מעמד עד הדקה ה-53. הסוף אמנם היה ניצחון גדול 1-3, שסימן תחילתו של מסע התאוששות שנגמר בליגת העל, אבל בחצי שעה ההיא עד השיוויון, היתה ביציעים תחושת מחנק, מין פחד מוות כזה של סוף העולם, שסדרי עולם בעל הקשור להגמוניה העירונית משתנים...

עד היום אבא שלי מספר לי סיפורים שהם "נתנו לנו ושאנחנו צריכים להגיד להם תודה" ( כן..אבא שלי אוהד ביתר על כל המשתמע מכך..ירושלים/באר שבע)

[אורי אדום בנשמה]

עד היום אבא שלי מספר לי סיפורים שהם "נתנו לנו ושאנחנו צריכים להגיד להם תודה" ( כן..אבא שלי אוהד ביתר על כל המשתמע מכך..ירושלים/באר שבע)

לא נתנו ולא בטיח.
כל השבוע לפני המשחק נשבו מבית''ר רוחות של תאווה עצומה לרמוס את הפועל. אם זה אותו חיים אוחיון ברדיו, אם זה דודו חפר שאמר ש''בשבילו לחזור להפועל זה לחזור אחורה כי בית''ר זו הקבוצה הבכירה בעיר'' ואם זה הבעלים יצחק בן-עמי שכינה את הפועל ''אורווה''. אלמלא שער השיוויון העצמי הביזארי של ביטון, סביר להניח שהעונה ההיא היתה רגע מכונן בדברי הימים של הכדורגל הבאר שבעי...

[dor69]

לא נתנו ולא בטיח.
כל השבוע לפני המשחק נשבו מבית''ר רוחות של תאווה עצומה לרמוס את הפועל. אם זה אותו חיים אוחיון ברדיו, אם זה דודו חפר שאמר ש''בשבילו לחזור להפועל זה לחזור אחורה כי בית''ר זו הקבוצה הבכירה בעיר'' ואם זה הבעלים יצחק בן-עמי שכינה את הפועל ''אורווה''. אלמלא שער השיוויון העצמי הביזארי של ביטון, סביר להניח שהעונה ההיא היתה רגע מכונן בדברי הימים של הכדורגל הבאר שבעי...

להפסיד גביע כבר קרה לנו לא פעם, לרדת ליגה גם, תבוסות זה בנוהל. לאבד את ההגמוניה העירונית? הרגע הכי מפחיד

[Totti]

לא נתנו ולא בטיח.
כל השבוע לפני המשחק נשבו מבית''ר רוחות של תאווה עצומה לרמוס את הפועל. אם זה אותו חיים אוחיון ברדיו, אם זה דודו חפר שאמר ש''בשבילו לחזור להפועל זה לחזור אחורה כי בית''ר זו הקבוצה הבכירה בעיר'' ואם זה הבעלים יצחק בן-עמי שכינה את הפועל ''אורווה''. אלמלא שער השיוויון העצמי הביזארי של ביטון, סביר להניח שהעונה ההיא היתה רגע מכונן בדברי הימים של הכדורגל הבאר שבעי...

אותו חיים אוחיון זה בן דוד שלי, איש מצחיק לכל הדעות

[delta7]

אותו חיים אוחיון זה בן דוד שלי, איש מצחיק לכל הדעות

שי, אתה חייב להכין לנו את עץ המשפחה שלך.
בלי זה אנחנו צריכים להיזהר בדברינו

[Totti]

שי, אתה חייב להכין לנו את עץ המשפחה שלך.
בלי זה אנחנו צריכים להיזהר בדברינו

חחחח
אני צריך למצוא את העבודה שורשים שלי, קיבלתי 80

[RedHell]

רגע שפל:

עונת 00/01, מחזור 20: דרבי מול בית''ר ב''ש. מגיעים למשחק נקודה מהמקום האחרון בסכנת ירידה מוחשית לליגה השלישית, כשמנגד אחותינו הקטנה מגיעה ממרומי המקום הראשון, בדרך הבטוחה לליגת העל. ערב המשחק, חיים אוחיון האוהד הבית''רי מצהיר מעל גלי האתר בריש גלי ובמצח נחושה שהם באים להשפיל את הפועל ולמחוק אותה מהמפה. במשחק עצמו, קובי נכטיילר מעלה בדקה ה-38 את בית''ר ל-0-1, שהחזיק מעמד עד הדקה ה-53. הסוף אמנם היה ניצחון גדול 1-3, שסימן תחילתו של מסע התאוששות שנגמר בליגת העל, אבל בחצי שעה ההיא עד השיוויון, היתה ביציעים תחושת מחנק, מין פחד מוות כזה של סוף העולם, שסדרי עולם בעל הקשור להגמוניה העירונית משתנים...

לא אשכח את המשחק הזה, יחסית בתור ילד, הצעקות משער לשער "דודו חפר בן ז ונה", הניצחון הגדול, והאמת שנראה לי שמאז באמת עברתי מכל הלב לשער 5.

[אורי אדום בנשמה]

לא אשכח את המשחק הזה, יחסית בתור ילד, הצעקות משער לשער "דודו חפר בן ז ונה", הניצחון הגדול, והאמת שנראה לי שמאז באמת עברתי מכל הלב לשער 5.

אתה עושה סלט בין תקופות.
הקריאות הסטריאפוניות מיציע ליציע החלו בשלב מאוחר יותר. גם שער 5 כשער המעודדים החל רק עונה אחרי

[RedHell]

אתה עושה סלט בין תקופות.
הקריאות הסטריאפוניות מיציע ליציע החלו בשלב מאוחר יותר. גם שער 5 כשער המעודדים החל רק עונה אחרי

מה מאוחר יותר, את המשחק הזה ניצחנו 3-1?
ד"א עברתי לשער 5 לפניי שפתחו את הקרייזי

[אורי אדום בנשמה]

מה מאוחר יותר, את המשחק הזה ניצחנו 3-1?
ד"א עברתי לשער 5 לפניי שפתחו את הקרייזי

אתה מתבלבל עם דרבי אחר באותה עונה, בשלב הפלייאוף, בו גם ניצחנו 1-3. ובו אכן היו קריאות מיציע ליציע (אגב - הן החלו במשחק הגביע באשקלון)