לא קל להגיע לבאר שבע אחרי יום עבודה...
שעה וחצי של נסיעה מתישה,
ואז להמתין עוד שעה וחצי עד לשריקת הפתיחה,
אבל אלו חייו של אוהד שגר רחוק מאהובתו האדומה....
רק שאז מגיעים הרגעים היפים והמרגשים,
זה מתחיל בשער 5 ממול עם עידוד מהסרטים,
עידוד שמשתפר ללא הכר בהדרגה מתחילת העונה,
עידוד ברמה ישראלית מאוד גבוהה....
ואז לראות את השחקנים בעוד תצוגה במגרש,
לשמוח איתם...לשיר עם הקהל...להתרגש מחדש,
אתמול, במחצית השנייה.....
הייתה תחושה מיוחדת ואוירה מדהימה,
בשער 5 שרו את "כל היציע לקפוץ להשתולל..."
ואז הייתה הרגשה שהאויר מתחשמל...
שער 2 ומייד אחריו שער 6 הצטרפו ווסרמיל רעד,
אין ספק....זה היה רגע מיוחד,
שריקת הסיום והאוהדים לא רוצים לעזוב ת'יציעים....
כאילו רוצים לומר "אנחנו נשארים כאן עם השחקנים".
כמו זוג מאוהב שלעולם לא נפרדים,
אמן שישאר כך לעולם....שנישאר מאוהבים....
טוב נו....יש לי עכשיו נסיעה של עוד שעה,
עייף אך מרוצה כל הדרך חזרה,
שירי העידוד מתנגנים בראש שוב ושוב,
במיוחד שירו של אליה הנסיך האהוב.....
כן, שלעולם לא יגמר.
אמן.
