אז בבקשה :
1. תחילת העונה - גיא לוי מחליט לשחק בשיטה של 4-5-1 שמתבררת ככושלת לאורך מספר משחקים {מה שלצערינו לא כל כך עזר לגיא להפנים שזה לא עובד...}.
2. לחץ הקהל,הרמזים העבים מההנהלה וגיא עובר לשיטה עם שני חלוצים סמיוני וקדוסי ובמקביל מחזיר לעמדותיהם בהגנה את יתר השחקנים והקבוצה עולה על דרך המלך.
3. המשחק נגד בני לוד - סמיוני מקבל אדום.
4. המשחק נגד הרצליה - גיא לוי מצא תירוץ לחזור לשיטתו האהובה הישנה והכושלת 4-5-1 ועכשיו זה קל יותר שהרי סמיוני לא יכול לשחק, באר שבע מציגה משחק אנמי מול הרצליה ולמזלה 15 דקות לסיום מליקסון בשתי הברקות מעניק לנו ניצחון שממלא חצי כוס אך אבוי לחצי הריק....- גיא לוי מקבל חיזוק שהשיטה החדשה/ישנה עובדת ומחליט להתמיד.
5. המשחק נגד חיפה - גיא ממשיך ב-4-5-1 למרות שסמיוני כבר יכול לשחק, משיח נותן לנו פנדל משום מקום והמשחק מקבל תפנית בהמשך קומדיית הטעויות של משיח המשחק נגמר 1-1 כאשר באר שבע כמעט ולא מגיעה למצבים (מזכיר את המשחק מול הרצלייה לא ?). גיא שוב מקבל תובנה שגויה על כי שיטתו החדשה /ישנה עובדת ולא מפנים כי אלמלא השופט, במשחק עם שיפוט תקין מתחילתו ועד סופו אנחנו יוצאים מובסים מקרית אליעזר...
6. המשחק מול אחי נצרת - שוב 4-5-1 שוב משחק אנמי שוב ללא מחץ שוב ללא סיכון היריבה שוב סמיוני או פדידה על הספסל רק שהפעם נגמר המזל והיכולת האמיתית היא זו שקובעת- באר שבע מפסידה ובצדק.
סיכום - אלמלא שתי הברקות של מליקסון והטעויות של משיח היה מתברר לגיא שהשיטה 4-5-1 מעולם לא עבדה בבאר שבע כפי שלמד זאת בעונה שעברה גילי לנדאו ולמדו קודמיו, בליגה הלאומית באר שבע חייבת ללחוץ את היריבות שגם ככה מגיעות מבוהלות לוסרמיל רק שאז הם רואות מולם חלוץ אחד {קדוסי} חסר בטחון ומבינות מהר שהשד בכלל לא נורא וכי בעצם אין בכלל שד, לוחצים מסתגרים נעזרים בקהל המקומי קצר הרוח והופה - גונבים ניצחון עליו לא חלמו בתחילת העונה לא ירושלים ולא נצרת.
גיא לוי - הגיע הזמן שתלמד לפני שיהיה מאוחר {תשאל את לנדאו...} תפנים שאתה שוגה בדיוק כמו שאלול לא מגן ימני,דנדי לא מגן ימני,קידר לא מגן שמאלי........
אחרת אנחנו נעלה אומנם ליגה אבל לא בזכות היותך מאמן הקבוצה אלא למרות זאת.
