מאיפה אתה יודע שאופיר לא יכול להתעסק עם וידאו?אריק כתב:
אני הראשון שרוצה לראות אותו חלק מהמועדון, אבל אני לא חושב שהוא ובכר משדרים על אותו גל.
בכר מחפש מישהו שיתעסק הרבה בוידאו, בניתוחים, מערכים ועוד.
אופיר מתאים יותר למחלקת הנוער, שם אני לא רואה כוכבים.
אני דווקא חושב שאופיר חיים הוא מסוג האנשים שמתאימים לסגנון שבכר חיפש עד כה כשהוא החתים עוזר מאמן (מימר ונימני).אריק כתב:
אני הראשון שרוצה לראות אותו חלק מהמועדון, אבל אני לא חושב שהוא ובכר משדרים על אותו גל.
בכר מחפש מישהו שיתעסק הרבה בוידאו, בניתוחים, מערכים ועוד.
אופיר מתאים יותר למחלקת הנוער, שם אני לא רואה כוכבים.
+1שמעון א כתב:הפיסקה האחרונה כ"כ מרגשת...
אין ספק שזכינו בענק!
אני לא רגיל, אבל אני פשוט מסכים עםם כל מילה!Sir Alex Ferguson כתב:כמה נקודות על ברק בכר אחרי המשחק הנפלא מבחינה טקטית מול אולימפיאקוס:
1. כמה חשוב שיש לנו מאמן שמרגיש את השחקנים.
אחרי אחד מהמשחקים במחנה אימון שבהם סוארס הציג יכולת לא טובה וזה הרגיש שהראש שלו לא כאן, היו אוהדים רבים (גם אני, מודה בכך) שחשבו שהראש של סוארס כבר לא בקבוצה, ושלמשחקים באירופה צריך לעלות עם ויטור וטאהה.
בכר הרגיש את סוארס, בטח בו, והפך אותו לבאנקר הכי גדול בהגנה, כשהוא הבלם היחידי שפתח בכל שלושת המשחקים באירופה.
סוארס החזיר לו עם שני משחקים ראשונים טובים ועם משחק שלישי ענק כשהוא השחקן הכי טוב במגרש.
2. כמה חשוב שיש לנו מאמן שיודע לשמור על שחקנים רעבים גם אם הם לא זוכים להרבה דקות.
וובה בראון הגיע בינואר והיה אמור להיות שחקן שמקבל לא מעט דקות אצלנו. בפועל הוא דווקא קיבל מעט דקות. ועדין, בכל פעם שבראון מקבל דקות, הוא עולה לשחק בטירוף, משאיר את כל מה שיש לו במגרש ומשחק בכל פעם, לא משנה כמה דקות הוא מקבל, כאילו אלה הדקות הכי חשובות בקרירה שלו.
גם אתמול, בראון עלה עם רעב להוכיח את עצמו והיה מהשחקנים הבולטים במגרש.
לא אשכח את המרמור של הספסל בתקופת אלישע, כשכל שחקן שלא קיבל דקות עלה לשחק בחוסר חשק והציג ירידה חדה ביכולת. אצלנו, גם כשאלה היו בן תורג'מן, מתן אוחיון ולואי טאהה בזמנו, וכמובן וובה בראון, ראינו מחויבות ורעב של שחקני הספסל, ועל זה מגיע קרדיט גדול לבכר.
3. כולנו דיברנו כל כך הרבה על החולשה של המגינים שלנו. גם הסקאוטים היוונים הדגישו את הנקודה הזאת.
בא ברק בכר, הראה גמישות מחשבתית, עשה שינוי טקטי ועבר למערך של 3 - 5 - 2, והצליח להחביא במשחק הכי קשה שלנו בשנים האחרונות את שני המגינים שלנו.
בפעם השנייה בהודעה ההזאת, חייב לציין את ההבדל הגדול מאלישע המקובע, ואת החשיבה המודרנית של בכר שלא פוחד לשנות מערכים וטקטיקה ובעיקר עושה זאת בצורה כל כך מקצוענית שזה הרגיש כאילו אנחנו משחקים 3 - 5 - 2 לאורך שנים.
להוריד את הכובע בפני ברק בכר, לא פחות.
+1Sir Alex Ferguson כתב:כמה נקודות על ברק בכר אחרי המשחק הנפלא מבחינה טקטית מול אולימפיאקוס:
1. כמה חשוב שיש לנו מאמן שמרגיש את השחקנים.
אחרי אחד מהמשחקים במחנה אימון שבהם סוארס הציג יכולת לא טובה וזה הרגיש שהראש שלו לא כאן, היו אוהדים רבים (גם אני, מודה בכך) שחשבו שהראש של סוארס כבר לא בקבוצה, ושלמשחקים באירופה צריך לעלות עם ויטור וטאהה.
בכר הרגיש את סוארס, בטח בו, והפך אותו לבאנקר הכי גדול בהגנה, כשהוא הבלם היחידי שפתח בכל שלושת המשחקים באירופה.
סוארס החזיר לו עם שני משחקים ראשונים טובים ועם משחק שלישי ענק כשהוא השחקן הכי טוב במגרש.
2. כמה חשוב שיש לנו מאמן שיודע לשמור על שחקנים רעבים גם אם הם לא זוכים להרבה דקות.
וובה בראון הגיע בינואר והיה אמור להיות שחקן שמקבל לא מעט דקות אצלנו. בפועל הוא דווקא קיבל מעט דקות. ועדין, בכל פעם שבראון מקבל דקות, הוא עולה לשחק בטירוף, משאיר את כל מה שיש לו במגרש ומשחק בכל פעם, לא משנה כמה דקות הוא מקבל, כאילו אלה הדקות הכי חשובות בקרירה שלו.
גם אתמול, בראון עלה עם רעב להוכיח את עצמו והיה מהשחקנים הבולטים במגרש.
לא אשכח את המרמור של הספסל בתקופת אלישע, כשכל שחקן שלא קיבל דקות עלה לשחק בחוסר חשק והציג ירידה חדה ביכולת. אצלנו, גם כשאלה היו בן תורג'מן, מתן אוחיון ולואי טאהה בזמנו, וכמובן וובה בראון, ראינו מחויבות ורעב של שחקני הספסל, ועל זה מגיע קרדיט גדול לבכר.
3. כולנו דיברנו כל כך הרבה על החולשה של המגינים שלנו. גם הסקאוטים היוונים הדגישו את הנקודה הזאת.
בא ברק בכר, הראה גמישות מחשבתית, עשה שינוי טקטי ועבר למערך של 3 - 5 - 2, והצליח להחביא במשחק הכי קשה שלנו בשנים האחרונות את שני המגינים שלנו.
בפעם השנייה בהודעה ההזאת, חייב לציין את ההבדל הגדול מאלישע המקובע, ואת החשיבה המודרנית של בכר שלא פוחד לשנות מערכים וטקטיקה ובעיקר עושה זאת בצורה כל כך מקצוענית שזה הרגיש כאילו אנחנו משחקים 3 - 5 - 2 לאורך שנים.
להוריד את הכובע בפני ברק בכר, לא פחות.