בחירות 2019S

[gooner]

בדיוק. תזכיר לי מאיפה נולדה הסמכות של בג"צ לפסול חוקים?

זאת רשימה חלקית מאוד. זה לא כולל את כל החוקים שלא הגיעו לשם כי "היועץ המשפטי לא הסכים להגן עליהם בבגצ"

אני חושב שזו רשימה מעניינת מאוד לבחינה מדוקדקת.
18 חוקים שברבים מהם זו בעצם בקשה לשינוי או הסרת סעיף בעייתי.
קודם כל מכניס לפרופורציות - הכנסת מחוקקת עשרות רבות של חוקים ופחות מפעם בשנה נדרש עדכון.
קצת רחוק מ״שלטון בג״צ״ לדעתי. בג״צ לא מחוקק דבר.
ומה נושאי העדכון? בעיקר מקרים שבהם המחוקק לא לקח
בחשבון זכויות בסיסיות או נהג בחוסר שיוויון.
תודה לאל שיש את בג״צ להגן על האזרח מפני שרירות שלטונית.
ובאווירת הקיטוב בעם, אפילו חובה שיהיה מי שיגן על המיעוט
מפני עריצות הרוב.
למשל להתערבות בג״צ להגדלת פיצויים למפוני גוש קטיף במקרים לא הוגנים, אני מניח שאתה פחות מתנגד.
אני חושב שהסיבה היחידה שאתה מעוניין לותר על הגנת בג״צ
היא שכרון כוח שגורם לך לחשוב שתמיד תהיה בשלטון,
ואולי גם מחשבה תמימה שאם בחרת במפלגת השלטון, אין מצב שדווקא בך ייפגע המחוקק.

[bs war]

א. אני לא לכם ולא אתם. בוא נשאר בדיון ענייני.
ב. בוודאי שלבית המשפט צריכה להיות סמכות לפסול חוקים. השאלה היא במהות החוק שנפסל. לדו', חוק שמתיר להכות נשים או חוק שאוסר על תפילה במניין ראוים שיפסלו. חוק שדן בהסדרי תנועה, הסדר מדיני, גובה המע"מ, יחסי ישראל והאיחוד האירופי או בפעילות צה"ל בעיתות מלחמה לא ראויים לדיון בבית המשפט. אלו בדיוק האיזונים הנדרשים בדמוקרטיה ליברלית. שממשלה לא תוכל לשלול זכויות מקבוצות מיעוט. בית המשפט העליון לא מנסה לשלוט ובוודאי לא מחוקק בעצמו. הוא כן מתערב בסוגיות שגם לדעתי לא רלוונטיות אליו.
ג. ראוי שיבחנו עם יועצים משפטיים חקיקה עתידית. חסר הנפצות של שרים שלא מודעים להשלכות ולהעדר החוקיות של הצעות שהם מעלים? מה יעשה יועץ משפטי ישר ונקי כפיים? יגיד שחוק שמפלה אוכלוסיות הוא חוקי כי ככה רוצה מירי רגב? חיים כץ מבין משהו בחקיקה? יש לו רקע משפטי? הוא יושב ראש ועד עובדים וכנראה גם נגוע בפלילים עד צוואר. איש כזה יכול לחוקק לבדו?
מה ימנע מסמוטריץ לחוקק חוקי גזע המשקפים את דעותיו אם לא בית המשפט? וכן הלאה וכן הלאה.
אני מניח שאתה מצפה ממערכת המשפט באנגליה לפסול חוקים שמתירים הכאת יהודים גם אם קורבין ממש רוצה להעביר חוקים כאלו.

תשמע, קשה להתייחס ברצינות לטענות כשאתה מביא לי תרחישים אפוקליפטיים ומופרכים כמו חוקי גזע של סמוטריץ' וכו'. וגם אם נגיד יבוא היום ויימצאו בכנסת 61 ח"כים מספיק פאשיסטיים להעביר דבר כזה, תאמין לי שבית המשפט לא יעניין אותם. גם להיטלר היה בית משפט.
1. נוטה להסכים שצריכה להיות לבג"ץ את האפשרות לפסול חוקים. אבל רק במקרים סופר חריגים, מקרים של חוקים עם "דגל שחור" בוהק מעליהם, חוקים שסותרים באופן דרמטי חוקי יסוד ואת ערכי הדמוקרטיה (כי כמעט כל חוק סותר חוק יסוד בצורה כזאת או אחרת).
בג"ץ פסל עד כה 16 חוקים למיטב ידיעתי (עד 1994 פסל אחד והדמוקרטיה לא קרסה). מוזמן לעבור על כולם ולתת לי אחד שמתנוסס מעליו אותו דגל שחור. אחד שמהווה באמת פגיעה בלתי מתקבלת על הדעת בדמוקרטיה.
ואני עוד לא מדבר על החלטות ממשלה שנפסלות בבג"צ או כמו שידידאל אמר, חוקים שהיועמ"ש פסל עוד לפני בג"ץ. אני לא מדבר על תקדימים קטנים אבל דרמטיים (חיוב לקבל את חוו"ד היועמ"ש, חיוב פיטורי שר עם כתב אישום).
וכמובן גולת הכותרת- דיון בחוק יסוד. בג"ץ עד כה השתמש במסגרת של חוקי היסוד בתור תירוץ לפסול חוקים, טען שזוהי סוג של חוקה שחוקקה על ידי הכנסת שעל פיה ניתן לפסוק מהו חוק ראוי. אז מה התירוץ עכשיו? מה מאפשר לבג"ץ לדון בחוק יסוד? על פי איזה חוק או קריטריון הוא יחליט האם חוק היסוד הוא חוקי (השאלה עצמה היא פרדוקס).

2. לגבי היועמ"ש. בהחלט ראוי ש*ייתייעצו* עם יועמ"ש לגבי חוקים. זה התפקיד שלו, לייעץ. אבל לא ייתכן שהוא ישמש כ"שופט מקדים" ויפסול על דעת עצמו חוקים ומהלכים עוד לפני שיגיעו לבג"ץ.

[yedidel]

אני חושב שזו רשימה מעניינת מאוד לבחינה מדוקדקת.
18 חוקים שברבים מהם זו בעצם בקשה לשינוי או הסרת סעיף בעייתי.
קודם כל מכניס לפרופורציות - הכנסת מחוקקת עשרות רבות של חוקים ופחות מפעם בשנה נדרש עדכון.
קצת רחוק מ״שלטון בג״צ״ לדעתי. בג״צ לא מחוקק דבר.
ומה נושאי העדכון? בעיקר מקרים שבהם המחוקק לא לקח
בחשבון זכויות בסיסיות או נהג בחוסר שיוויון.
תודה לאל שיש את בג״צ להגן על האזרח מפני שרירות שלטונית.
ובאווירת הקיטוב בעם, אפילו חובה שיהיה מי שיגן על המיעוט
מפני עריצות הרוב.
למשל להתערבות בג״צ להגדלת פיצויים למפוני גוש קטיף במקרים לא הוגנים, אני מניח שאתה פחות מתנגד.
אני חושב שהסיבה היחידה שאתה מעוניין לותר על הגנת בג״צ
היא שכרון כוח שגורם לך לחשוב שתמיד תהיה בשלטון,
ואולי גם מחשבה תמימה שאם בחרת במפלגת השלטון, אין מצב שדווקא בך ייפגע המחוקק.

יש עכשיו דוגמא מאוד אקטואלית למשהו שבג"צ חוקק - ששר לא יכול לכהן תחת כתב אישום.
אפשר להסכים או לא להסכים עם זה - זה לעולם לא עבר כחוק

[gooner]

יש עכשיו דוגמא מאוד אקטואלית למשהו שבג"צ חוקק - ששר לא יכול לכהן תחת כתב אישום.
אפשר להסכים או לא להסכים עם זה - זה לעולם לא עבר כחוק

שוב שלחת אותי לחטט באינטרנט, תשאיר קצת זמן לעבוד
הסיפור הזה נקרא הלכת דרעי-פנחסי.
לא מדובר על חקיקה של בג״צ כמובן, כי אין דבר כזה.
מדובר בתקדים המהווה פרשנות על חוק יסוד ״הממשלה״ שמגדיר בין היתר שלא ניתן למנות לשר אדם שהורשע בפלילים עם קלון.
מדובר בפרשנות למצב שלא מוגדר בחוק - הגשת כתבי אישום כלפי שר מכהן.
שים לב, שהדיון המשפטי נולד בעקבות סירובו של רבין לפטר את דרעי, מה שרבין התקשה לבצע מחשש שהממשלה תתפרק. כך שזה לא באמת עניין של ימין-שמאל וגם בג״צ אילץ את הפוליטיקאים להגיע למצב נקי יותר מוסרית, מה שהם התקשו לעשות מסיבות פוליטיות. בעצם הוציא להם את הערמונים מהאש.
לאור התקדים, הכנסת הייתה יכולה לבצע שינויים בחוק היסוד כדי למנוע את הסעיף להבא. הכנסת בחרה שלא לעשות את זה וע״י כך בעצם אישררה את ההלכה הזו.

ובראיה קצת יותר רחבה, אני חושב שאתה יכול לראות שהתערבויות בג״צ הן למען שווין, זכויות אזרח ומנהל תקין.
לא ברור לי מה בוער לאנשים מסויימים לחבל בהגנת בג״צ ככלי, רק לשם הזכות לתקוע אצבע בעין לצד השני או לאזרח מן השורה.

[gooner]

תשמע, קשה להתייחס ברצינות לטענות כשאתה מביא לי תרחישים אפוקליפטיים ומופרכים כמו חוקי גזע של סמוטריץ' וכו'. וגם אם נגיד יבוא היום ויימצאו בכנסת 61 ח"כים מספיק פאשיסטיים להעביר דבר כזה, תאמין לי שבית המשפט לא יעניין אותם. גם להיטלר היה בית משפט.
1. נוטה להסכים שצריכה להיות לבג"ץ את האפשרות לפסול חוקים. אבל רק במקרים סופר חריגים, מקרים של חוקים עם "דגל שחור" בוהק מעליהם, חוקים שסותרים באופן דרמטי חוקי יסוד ואת ערכי הדמוקרטיה (כי כמעט כל חוק סותר חוק יסוד בצורה כזאת או אחרת).
בג"ץ פסל עד כה 16 חוקים למיטב ידיעתי (עד 1994 פסל אחד והדמוקרטיה לא קרסה). מוזמן לעבור על כולם ולתת לי אחד שמתנוסס מעליו אותו דגל שחור. אחד שמהווה באמת פגיעה בלתי מתקבלת על הדעת בדמוקרטיה.
ואני עוד לא מדבר על החלטות ממשלה שנפסלות בבג"צ או כמו שידידאל אמר, חוקים שהיועמ"ש פסל עוד לפני בג"ץ. אני לא מדבר על תקדימים קטנים אבל דרמטיים (חיוב לקבל את חוו"ד היועמ"ש, חיוב פיטורי שר עם כתב אישום).
וכמובן גולת הכותרת- דיון בחוק יסוד. בג"ץ עד כה השתמש במסגרת של חוקי היסוד בתור תירוץ לפסול חוקים, טען שזוהי סוג של חוקה שחוקקה על ידי הכנסת שעל פיה ניתן לפסוק מהו חוק ראוי. אז מה התירוץ עכשיו? מה מאפשר לבג"ץ לדון בחוק יסוד? על פי איזה חוק או קריטריון הוא יחליט האם חוק היסוד הוא חוקי (השאלה עצמה היא פרדוקס).

2. לגבי היועמ"ש. בהחלט ראוי ש*ייתייעצו* עם יועמ"ש לגבי חוקים. זה התפקיד שלו, לייעץ. אבל לא ייתכן שהוא ישמש כ"שופט מקדים" ויפסול על דעת עצמו חוקים ומהלכים עוד לפני שיגיעו לבג"ץ.

אני לא חושב שזה כל כך פשוט לקבוע איזה חוק הוא חריג בחוסר הדמוקרטיות שלו, ואיזה לא. מה שנראה זניח לאדם אחד יכול להיות קריטי עבור אדם אחר. לכן אני מעדיף מצב שבו כל חוסר הגינות בחוק תבחן בצורה משפטית.
באותה מידה שאתה לא מוצא תיקון שהציל את הדמוקרטיה, אפשר לשאול אותך חזרה, האם אתה רואה סעיף שבג”צ פסל והיה כל כך חשוב לקיומינו?
בכל המקרים האלה, קצת פחות התלהמות וקיצוניות בחקיקה,
היו יכולים להשיג את יעד החקיקה ללא הרעש, זה היה פשוט מחבל במאמצי הרייטינג של כמה ח״כים.
בנוסף, חוקה אמיתית הייתה יכולה למנוע רבים מהוויכוחים האלה,
אבל אתה יכול לנחש מי מתנגד לקבע בחוקה זכויות אזרח בסיסיות ושיווין כלפי החוק.

[bs war]

באותה מידה שאתה לא מוצא תיקון שהציל את הדמוקרטיה, אפשר לשאול אותך חזרה, האם אתה רואה סעיף שבג”צ פסל והיה כל כך חשוב לקיומינו?

זאת ממש לא השאלה שצריכה להישאל.
במצב ברירת המחדל הכנסת, מתוקף סמכותה כרשות המחוקקת, קובעת את החוקים. לכל התערבות של בג"צ צריכה להיות הצדקה ולא להפך.
סעיף חשוב שבג"צ פסל? חוק המסתננים, שלוש פעמים. על קצה המזלג. חוק הלאום אם אכן יעז לפסול.

אותו דבר לגבי נושא כתב האישום. במדינה דמוקרטית כל מה שלא מוגדר בחוק כאסור- הוא מותר. לכן אם לא הוגדר בחוק ששר לא יכול לכהן תחת כתב אישום, זה חוקי, ואין לבג"ץ סמכות לקבוע שזה לא

[gooner]

זאת ממש לא השאלה שצריכה להישאל.
במצב ברירת המחדל הכנסת, מתוקף סמכותה כרשות המחוקקת, קובעת את החוקים. לכל התערבות של בג"צ צריכה להיות הצדקה ולא להפך.
סעיף חשוב שבג"צ פסל? חוק המסתננים, שלוש פעמים. על קצה המזלג. חוק הלאום אם אכן יעז לפסול.

אותו דבר לגבי נושא כתב האישום. במדינה דמוקרטית כל מה שלא מוגדר בחוק כאסור- הוא מותר. לכן אם לא הוגדר בחוק ששר לא יכול לכהן תחת כתב אישום, זה חוקי, ואין לבג"ץ סמכות לקבוע שזה לא

לא מסכים לגבי ברירת המחדל שלך - הכנסת צריכה לחוקק חוקים שלא פוגעים בזכויות יסוד.
משווים פה לפעמים למצב החוקתי בארה"ב, אז שם אפילו שופט מקומי יכול לבטל חוק או תקנה שנוגדים את החוקה.

לגבי חוקי מבקשי המקלט - לכלוא אנשים שלא ביצעו פשע (מלבד אולי השגת גבול) לתקופות ממושכות הוא לא מידתי.
מי שמציע לכלוא אנשים ל 3 שנים על השגת גבול לא רואה בני אדם מולו הוא כנראה רואה חיות, וגם לחיות היום לא עושים דבר כזה.
במקום פתרונות מבישים יכלו לחפש פתרונות כמו אלה שנתניהו חתם מול האו"ם, רגע לפני שהשתפן.

לגבי חוק הלאום - אני באמת מקווה שלא ייגעו בו. כל הדרוזים עזבו בעקבותיו את הימין. באמת חוק מבורך.

[bs war]

לגבי חוקי מבקשי המקלט - לכלוא אנשים שלא ביצעו פשע (מלבד אולי השגת גבול) לתקופות ממושכות הוא לא מידתי.
מי שמציע לכלוא אנשים ל 3 שנים על השגת גבול לא רואה בני אדם מולו הוא כנראה רואה חיות, וגם לחיות היום לא עושים דבר כזה.
במקום פתרונות מבישים יכלו לחפש פתרונות כמו אלה שנתניהו חתם מול האו"ם, רגע לפני שהשתפן.

הוא לא מידתי *בעינייך*.
הדיון הזה צריך להתקיים בתקשורת, בציבור, בכנסת- ובסופו של דבר לעלות להצבעת הרוב.
לא בבית המשפט. אנחנו אגב ממש לא המדינה הדמוקרטית והמערבית היחידה שכולאת (או לפחות רצתה לכלוא) משיגי גבול. וכן השגת גבול זה פשע חד משמעית. ולא, החוק לא דיבר על "כליאה" ממושכת, אלא על תקופה קצובה. ומתקן חולות זה אפילו לא כלא.

אתה בעצם אומר לח"כים- חבר'ה, זה טוב ויפה שנבחרתם על ידי העם כדי לחוקק (לחוקק=להגדיר מה ראוי, מה מותר, מה אסור) אבל בסוף את המילה האחרונה לגבי כל הערכים האלה שאתם דנים עליהם אני נותן לקבוצה של 12 חכמים לא נבחרים שיודעים יותר טוב מכם ומהעם מוסריות מהי.

אז תגיד לי, בשביל מה אנחנו צריכים בחירות, דיונים ציבוריים, מליאה, הצבעה, ביקורת, תקשורת וכל השיט הדמוקרטי הזה? בוא ניתן לשופטי בג"ץ לכתוב את ספר החוקים וזהו. הם הרי יודעים מה נכון.

[gooner]

הוא לא מידתי *בעינייך*.
הדיון הזה צריך להתקיים בתקשורת, בציבור, בכנסת- ובסופו של דבר לעלות להצבעת הרוב.
לא בבית המשפט. אנחנו אגב ממש לא המדינה הדמוקרטית והמערבית היחידה שכולאת (או לפחות רצתה לכלוא) משיגי גבול. וכן השגת גבול זה פשע חד משמעית. ולא, החוק לא דיבר על "כליאה" ממושכת, אלא על תקופה קצובה. ומתקן חולות זה אפילו לא כלא.

אתה בעצם אומר לח"כים- חבר'ה, זה טוב ויפה שנבחרתם על ידי העם כדי לחוקק (לחוקק=להגדיר מה ראוי, מה מותר, מה אסור) אבל בסוף את המילה האחרונה לגבי כל הערכים האלה שאתם דנים עליהם אני נותן לקבוצה של 12 חכמים לא נבחרים שיודעים יותר טוב מכם ומהעם מוסריות מהי.

אז תגיד לי, בשביל מה אנחנו צריכים בחירות, דיונים ציבוריים, מליאה, הצבעה, ביקורת, תקשורת וכל השיט הדמוקרטי הזה? בוא ניתן לשופטי בג"ץ לכתוב את ספר החוקים וזהו. הם הרי יודעים מה נכון.

הפסיקה הייתה לא שהוא לא מידתי בעייני, אלא שהוא עומד בסתירה לזכות לחרות המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הפסילה הראשונה הייתה על חוק מאסר של שלוש שנים, ומתקן חולות הוא כלא, למעשה כלא נוראי, גם אם תקרא לו בית הבראה.
אתה שוב מציג את זה כאילו פסילת סעיפים בעייתים היא כתיבת חוקים בפני עצמה.
הטענה שלך כאילו ביקורת שיפוטית עומדת בסתירה להליך הדמוקרטי היא לא נכונה בלשון המעטה.
מתוך ויקיפדיה:
"ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת מקובלת למדי, ונחשבת לכלי חיוני בשמירה על זכויות האדם וכגורם מאזן לכוחה של הרשות המבצעת. ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המחוקקת מקובלת במרבית המדינות הדמוקרטיות (לרבות ישראל), אך מתבצעת בתדירות נמוכה יותר מביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה."

[bs war]

הפסיקה הייתה לא שהוא לא מידתי בעייני, אלא שהוא עומד בסתירה לזכות לחרות המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הפסילה הראשונה הייתה על חוק מאסר של שלוש שנים, ומתקן חולות הוא כלא, למעשה כלא נוראי, גם אם תקרא לו בית הבראה.
אתה שוב מציג את זה כאילו פסילת סעיפים בעייתים היא כתיבת חוקים בפני עצמה.
הטענה שלך כאילו ביקורת שיפוטית עומדת בסתירה להליך הדמוקרטי היא לא נכונה בלשון המעטה.
מתוך ויקיפדיה:
"ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת מקובלת למדי, ונחשבת לכלי חיוני בשמירה על זכויות האדם וכגורם מאזן לכוחה של הרשות המבצעת. ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המחוקקת מקובלת במרבית המדינות הדמוקרטיות (לרבות ישראל), אך מתבצעת בתדירות נמוכה יותר מביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה."

1. "כלא" שיוצאים ממנו בבוקר וחוזרים אליו בערב. אחלה תנאים יחסית לפושעים. לחייל צה"ל ממוצע יש פחות מזה.

2. כמעט כל חוק סותר חוק יסוד. איסור חצייה באור אדום סותר את חופש התנועה. חוק מס הכנסה סותר את הזכות לקניין. חוק גיוס חובה סותר הכל בערך. השאלה היא האם הסתירה היא מידתית ול"תכלית ראויה", וזה נתון לפרשנות לחלוטין.

3. אין בעיה עם ביקורת שיפוטית. אבל בג"ץ לא מבקר, הוא כופה את דעתו. אין פה באמת ביקורת, אין פה באמת דיון בין הרשויות, יש צד אחד שקובע עובדות בשטח ומחליט מה יהיה.
פסילת חוק או סעיפים מחוק היא לא ביקורת, היא כפיית ערכים.

[gooner]

1. "כלא" שיוצאים ממנו בבוקר וחוזרים אליו בערב. אחלה תנאים יחסית לפושעים. לחייל צה"ל ממוצע יש פחות מזה.

2. כמעט כל חוק סותר חוק יסוד. איסור חצייה באור אדום סותר את חופש התנועה. חוק מס הכנסה סותר את הזכות לקניין. חוק גיוס חובה סותר הכל בערך. השאלה היא האם הסתירה היא מידתית ול"תכלית ראויה", וזה נתון לפרשנות לחלוטין.

3. אין בעיה עם ביקורת שיפוטית. אבל בג"ץ לא מבקר, הוא כופה את דעתו. אין פה באמת ביקורת, אין פה באמת דיון בין הרשויות, יש צד אחד שקובע עובדות בשטח ומחליט מה יהיה.
פסילת חוק או סעיפים מחוק היא לא ביקורת, היא כפיית ערכים.

1. זה לא הנושא, אבל מתחם אוהלים באמצע המדבר על גבול מצריים,
זה אפילו לא תנאי כלא, אתה יכול רק לתאר לעצמך מה הולך שם בקיץ.
התחילו איתם ב 3 החתמות ביום. בזכות בג"צ שהוריד לאחת זה הפך להיות כלא קצת יותר נסבל.
לאן בדיוק אמורים לסע משם? בכמה זמן? ובאיזה כסף?
בינינו, אם הם לא היו שחורי עור, מישהו היה מעז להציע מקום כזה?
2. מה אתה רוצה להגיד בזה? מדינות עם חוקה לא מצליחות לחוקק כלום?
חקיקה היא אכן עניין מורכב, שיכול להיות עם השלכות כואבות. רצוי שיחשבו עוד רגע במי פוגעים והאם זה הכרחי.
3. המצאת פורמט שלא קיים לדעתי בשום מקום בעולם,
כיוון שלהזכירך, בג"צ לא בוחר לעצמו חוקים לעבור עליהם ולקבוע את חוקיותם.
אזרח או ארגון שנפגע מהחוק מבקש את סיוע בג"צ ורק אז נבדקת הטענה הספציפית.
למעשה, בדיוק בשביל הדיאלוג שהצעת קיים היועמ"ש, שאפילו נבחר ע"י הממשלה,
אבל כשהוא מתריע על בעייה, מתעלמים ומתבכיינים על מערכת אכיפת חוק - קצת סכיזופרני.
כשאומרים "ביקורת שיפוטית" מתכוונים בדיוק לזה בכל העולם - החזרת הסעיפים הבעייתים לניסוח מחדש.

ובאופן כללי, אני אשמח להבין את הסיבה ללהיטות שלך,
מבחינתי זה מצויין שהחוקים של הח"כים שנבחרו מהצד שלי יהיו תחת ביקורת שיפוטית.
אני לא מבין למה לך דרוש שמהצד שלך יהיו מחוקקים ללא ביקורת.

[bs war]

1. זה לא הנושא, אבל מתחם אוהלים באמצע המדבר על גבול מצריים,
זה אפילו לא תנאי כלא, אתה יכול רק לתאר לעצמך מה הולך שם בקיץ.
התחילו איתם ב 3 החתמות ביום. בזכות בג"צ שהוריד לאחת זה הפך להיות כלא קצת יותר נסבל.
לאן בדיוק אמורים לסע משם? בכמה זמן? ובאיזה כסף?
בינינו, אם הם לא היו שחורי עור, מישהו היה מעז להציע מקום כזה?
2. מה אתה רוצה להגיד בזה? מדינות עם חוקה לא מצליחות לחוקק כלום?
חקיקה היא אכן עניין מורכב, שיכול להיות עם השלכות כואבות. רצוי שיחשבו עוד רגע במי פוגעים והאם זה הכרחי.
3. המצאת פורמט שלא קיים לדעתי בשום מקום בעולם,
כיוון שלהזכירך, בג"צ לא בוחר לעצמו חוקים לעבור עליהם ולקבוע את חוקיותם.
אזרח או ארגון שנפגע מהחוק מבקש את סיוע בג"צ ורק אז נבדקת הטענה הספציפית.
למעשה, בדיוק בשביל הדיאלוג שהצעת קיים היועמ"ש, שאפילו נבחר ע"י הממשלה,
אבל כשהוא מתריע על בעייה, מתעלמים ומתבכיינים על מערכת אכיפת חוק - קצת סכיזופרני.
כשאומרים "ביקורת שיפוטית" מתכוונים בדיוק לזה בכל העולם - החזרת הסעיפים הבעייתים לניסוח מחדש.

ובאופן כללי, אני אשמח להבין את הסיבה ללהיטות שלך,
מבחינתי זה מצויין שהחוקים של הח"כים שנבחרו מהצד שלי יהיו תחת ביקורת שיפוטית.
אני לא מבין למה לך דרוש שמהצד שלך יהיו מחוקקים ללא ביקורת.

1. נשמע לי כמו בסיס הכשרה סטנדרטי בנגב

2. שהטיעון "סותר חוק יסוד" לבדו לא מצדיק פסילת חוק.

3. בישראל מאז 1992 קיים משהו שאני בספק אם קיים בעוד הרבה מדינות מערביות בעולם- כל אדם יכול לעתור לבג"ץ נגד המדינה, גם אם הוא לא צד נפגע בעניין. מה שכמובן הוביל למבול של עתירות על איזה מדרגה של בית שיושבת על שטח פרטי של פלסטינים שלא גרים שם כבר 50 שנה ולהנחיות של בג"ץ להרוס בתים ושכונות בשטחים.
ככה שגם הטיעון של "מי שנפגע מהחוק עותר" הוא לא נכון. כל אחד יכול לעתור. האבסורד הוא שאפילו ח"כים מהאופוזיציה עותרים לבג"ץ על חוקים שלא הצליחו להפיל.

אתה שוב משתמש במילה הנחמדה הזאת "ביקורת".
ביקורת מותר תמיד להעביר. אבל ביקורת היא גם משהו שהצד המבוקר בוחר אם לקחת לתשומת לבו, האם ליישם אותה או לא.
בג"ץ לא מבקר. בג"ץ מחליט. בג"ץ לא אומר לכנסת 'תשמעו, בעיניי יש בעיה X,Y עם החוק הזה, תחשבו על זה, תקיימו עוד דיונים, תשקלו לשנות'. הוא פשוט קובע שהחוק הזה לא מחוקק. הוא לא משאיר פתח לדיון או דיאלוג. הוא מחליט וזה מה שיהיה.
כנ"ל יועמ"ש. בג"ץ קבע שחוות דעת היועמ"ש מחייבת בכל מקרה. ככה שהוא לא מייעץ או מתריע- הוא קובע.

הלהיטות שלי נובעת מזה שהכוח בפועל עובר בהדרגה מאנשים נבחרים לאנשים לא נבחרים. האיזון בין הרשויות שהוא קריטי בדמוקרטיה מופר. יש פה רשות אחת שמסרסת את האחרות.
ברור לי שאין לך בעיה עם "ביקורת שיפוטית". עד אמצע שנות ה- 90 בג"ץ נזהר מאוד להתערב בהחלטות הכנסת והממשלה, ולא פסל חוק אחד. מאז- פסל 18, וכל צעד של הממשלה צריך לעבור את "מבחן בג"ץ". מעניין למה.

[dor69]

אז הטענה שלך היא שלא רק שמפלגות השלטון, ששולטות
בכל משרדי הממשלה, ויכולות לחוקק חוקים כאוות נפשם,
הן גם צריכות למנות לכל תפקידי המפתח בפרקליטות והמשטרה
את אנשי דברם ולקבל בתוך כך כרטיס פתוח לשחיתות שילטונית.
מספיק שיש לך 51% מהקולות ואז כל המדינה היא כבר הרכוש הפרטי שלך.
וגם במקרה הזה זה כמעט קרה. אם מנדלבליט היה מקיים את תפקיד הטייח שייעד לו נתניהו, אפשר היה גם לדלג על הפרשיות
הללו וגם להמשיך לצפצף על החוק בהזדמנויות חדשות.

אל תעוות. הבעיה היא שיש יותר מדי כוח לרשות השופטת, זה לא אומר שצריך לתת למבצעת דריסת רגל משמעותית בשופטת. תתחיל בלבלום את האקטיביזם השיפוטי, להקים גוף נפרד שמבקר את כל המערכת הזאת.
אמרתם על נתניהו שהכוח משחית, גם במערכת המשפט יש בני אדם שהכוח יכול ומשחית אותם, תפחית אותו ותחזיר את האיזון והפרדת הרשויות המוחלטת

[gooner]

1. נשמע לי כמו בסיס הכשרה סטנדרטי בנגב

2. שהטיעון "סותר חוק יסוד" לבדו לא מצדיק פסילת חוק.

3. בישראל מאז 1992 קיים משהו שאני בספק אם קיים בעוד הרבה מדינות מערביות בעולם- כל אדם יכול לעתור לבג"ץ נגד המדינה, גם אם הוא לא צד נפגע בעניין. מה שכמובן הוביל למבול של עתירות על איזה מדרגה של בית שיושבת על שטח פרטי של פלסטינים שלא גרים שם כבר 50 שנה ולהנחיות של בג"ץ להרוס בתים ושכונות בשטחים.
ככה שגם הטיעון של "מי שנפגע מהחוק עותר" הוא לא נכון. כל אחד יכול לעתור. האבסורד הוא שאפילו ח"כים מהאופוזיציה עותרים לבג"ץ על חוקים שלא הצליחו להפיל.

אתה שוב משתמש במילה הנחמדה הזאת "ביקורת".
ביקורת מותר תמיד להעביר. אבל ביקורת היא גם משהו שהצד המבוקר בוחר אם לקחת לתשומת לבו, האם ליישם אותה או לא.
בג"ץ לא מבקר. בג"ץ מחליט. בג"ץ לא אומר לכנסת 'תשמעו, בעיניי יש בעיה X,Y עם החוק הזה, תחשבו על זה, תקיימו עוד דיונים, תשקלו לשנות'. הוא פשוט קובע שהחוק הזה לא מחוקק. הוא לא משאיר פתח לדיון או דיאלוג. הוא מחליט וזה מה שיהיה.
כנ"ל יועמ"ש. בג"ץ קבע שחוות דעת היועמ"ש מחייבת בכל מקרה. ככה שהוא לא מייעץ או מתריע- הוא קובע.

הלהיטות שלי נובעת מזה שהכוח בפועל עובר בהדרגה מאנשים נבחרים לאנשים לא נבחרים. האיזון בין הרשויות שהוא קריטי בדמוקרטיה מופר. יש פה רשות אחת שמסרסת את האחרות.
ברור לי שאין לך בעיה עם "ביקורת שיפוטית". עד אמצע שנות ה- 90 בג"ץ נזהר מאוד להתערב בהחלטות הכנסת והממשלה, ולא פסל חוק אחד. מאז- פסל 18, וכל צעד של הממשלה צריך לעבור את "מבחן בג"ץ". מעניין למה.

אתה עובר עכשיו למגרש הסמנטי של משמעות המילה ביקורת ,
ואתה מחזיק בדעה, שאני לא יודע מאיפה היא לקוחה, שבתי משפט בדמוקרטיות לא פוסלים חוקים.
אז אין לי מה להסביר פה, זה פשוט לא נכון.
אם אתה לא מאמין לציטוט מויקיפדיה שהבאתי קודם, תחקור בעצמך למשל מה קורה בארה"ב.

עד אמצע שנות ה 90 בג"צ נזהר בין היתר בגלל העדר חוקי יסוד רלוונטיים.
בעיני זה מצויין שהמחוקקים יחשבו לעבור את "מבחן בג"צ" לפני שהם פוגעים באנשים.

אם יש מקומות שבהם לבתי המשפט יש משקל נמוך זה בעיקר בדיקטטורות.
עוד לא שמעתי מעולם על דמוקרטיה שקרסה בגלל בתי משפט חזקים מדי.
לדמוקרטיה שקרסה בגלל רשות מבצעת חזקה מדי יש המון דוגמאות.

[bs war]

אתה עובר עכשיו למגרש הסמנטי של משמעות המילה ביקורת ,
ואתה מחזיק בדעה, שאני לא יודע מאיפה היא לקוחה, שבתי משפט בדמוקרטיות לא פוסלים חוקים.
אז אין לי מה להסביר פה, זה פשוט לא נכון.
אם אתה לא מאמין לציטוט מויקיפדיה שהבאתי קודם, תחקור בעצמך למשל מה קורה בארה"ב.

עד אמצע שנות ה 90 בג"צ נזהר בין היתר בגלל העדר חוקי יסוד רלוונטיים.
בעיני זה מצויין שהמחוקקים יחשבו לעבור את "מבחן בג"צ" לפני שהם פוגעים באנשים.

אם יש מקומות שבהם לבתי המשפט יש משקל נמוך זה בעיקר בדיקטטורות.
עוד לא שמעתי מעולם על דמוקרטיה שקרסה בגלל בתי משפט חזקים מדי.
לדמוקרטיה שקרסה בגלל רשות מבצעת חזקה מדי יש המון דוגמאות.

בתי משפט בדמוקרטיות פוסלים חוקים כי ניתנה להם הסמכות המפורשת לכך בחוק או בחוקה.
מוזמן למצוא לי איזשהו סעיף באיזשהו חוק שקובע שלבית המשפט בישראל יש סמכות לפסול חוקים.

ואתה שוב מתעלם מהעובדה שבית המשפט שולח את זרועותיו הארוכות לרשויות האחרות במגוון דרכים נוספות חוץ מפסילת חוקים.
למשל: https://youtu.be/4vbivGOxMOc" onclick="window.open(this.href);return false;