משיח קודם כל חזק ואמץ על הכנסת הכתבה אתה באמת הדגל של האתר ועל הכתבה עצמה פשוט אין מילים האישה הזאת פשוט חבל על הזמן אין דברים כאלה ואני מאמין שאיתה נגיע רחוק
אלונה היא באמת אדם נדיר, מעין מתנה שהפועל ב"ש קיבלה..
רואים שהחזון שלה אינו מתמקד רק בהצלחה העכשווית, ורק בחלק המקצועי, אלא היא מבינה כמה הפועל ב"ש יכולה לשנות את הקהילה.
כשנסתכל אחורה בעוד כמה שנים, אנחנו נוכל לראות בצורה הכי בולטת כמה שההשקעה הזאת שלה וההליכה צעד אחרי צעד בכל פרמטר השתלמה.
מצטער להפר את הקונצנזוס.
יש לנו בעלת בית מדהימה, באה כמלאך מושיע, כולנו אסירי תודה וכו', הכל נכון.
רק שאני בעיצומו של תהליך התפכחות. מי שקצת מעורה במתרחש במועדון, מבין שלא לילד הזה פיללנו, ואנחנו עוד רחוקים שנות אור מהרמות הגבוהות באמת. וזה לא שיש שיפור עקבי תוך כדי תנועה והתלמדות. בקונספט הניהולי הנוכחי, גם אין סיכוי שנגיע לשומקום!
"מה שגרם לזה לקרות הוא הרצון לפעול כדי שאלונה תישאר"... לא בדיוק מה שאמרתי. עשתה קצת חיתוך והדבקה מדבריי כדי להתאים לרוח הכתבה, אבל סה"כ יחסית לכתבים שאנחנו רגילים אלה יצא די בסדר.
"אין ספק שלא היינו צריכים לשחרר אותו אבל הילד ממש רצה. ניסינו להשאיר אותו בכל דרך. הגדלנו לו את השכר פעמיים בכמעט 40 אחוז. כשהבנתי שלא ילך, לא יכולתי לעמוד בדרך להגשמת החלום שלו. אז שיחררתי את הגוזל והוא פרש כנפיים. הוא כמו הילד שלי. עכשיו הוא בקרקוב ואנחנו מדברים בטלפון כל יום. אני רוצה לדעת שטוב לו, שמתייחסים אליו יפה, שהוא מקבל מה שהוא צריך. אני דואגת לו. לכאורה, מה זה מעניין אותי, חתמנו חוזה וזהו. אבל זה לא ככה".