הוראה מגבוה.אורי אדום בנשמה כתב:אני האחרון שיגן על פרס, אבל הטענות כלפיו בנידון נראות לי מופרכות.
הטענות צריכות להיות בכיוון איך ומדוע נמנע מפולארד להיכנס לתוך השגרירות הישראלית כשסוכני ה-F.B.I דלקו אחריו...
אז ככה שפרס לא כזה מופרך
הוראה מגבוה.אורי אדום בנשמה כתב:אני האחרון שיגן על פרס, אבל הטענות כלפיו בנידון נראות לי מופרכות.
הטענות צריכות להיות בכיוון איך ומדוע נמנע מפולארד להיכנס לתוך השגרירות הישראלית כשסוכני ה-F.B.I דלקו אחריו...
אדום זקן כתב: הוראה מגבוה.
אז ככה שפרס לא כזה מופרך
אני די שמאלי בדעותיי. פרס היה אתרוג בתקשורת במשך שנים. כשיש מרגל בארצות הברית או כל מדינה אז ראש הממשלה יודע. הוא ולא שר הביטחון אחראי על המוסד. ישראל התנערה מפואר במשך יותר מ10 שנים. במהלכם פרס היהגם ראש ממשלה וגם שר החוץ.אורי אדום בנשמה כתב:
א. זו השערה, על כל המשתמע מכך...
ב. אם היה אש, היה גם עשן... מעולם לא שמעתי ביקורת על פרס בנושא. רק על רפי איתן
גדי כתב:
אני די שמאלי בדעותיי. פרס היה אתרוג בתקשורת במשך שנים. כשיש מרגל בארצות הברית או כל מדינה אז ראש הממשלה יודע. הוא ולא שר הביטחון אחראי על המוסד. ישראל התנערה מפואר במשך יותר מ10 שנים. במהלכם פרס היהגם ראש ממשלה וגם שר החוץ.
הוא היה חייב לעשות הרבה יותר עבור פולארד.במשמרת שלו פולארד גייס ובמשמרות שלו הוא נתפס.
כתם ענקי של פרס. מבחינתי הוא כישלון מוסרי לכל הפחות אל שלא עשה מספיק לשיחרורו.
זה לא הזוי לחשוב שפרס היה אינטרס שפולארד לא ישתחרר.
לפרס הכי חשוב זה פרס. אחר כך אולי המדינה.
אורי אדום בנשמה כתב:
לא רלוונטי פה ימין או שמאל.
וכעת אתה מדבר על היום שאחרי, המאמצים לשחרורו... אני מדבר על המחדל בתפיסתו.
ולא יודע מה פרס עשה או לא למען שחרור פולארד, אבל יודע שגם אם היה מקדיש את חייו למענו זה לא היה מביא לשחרורו. האמריקנים ננעלו עליו כמו רוטוויילר בקריז.
גדי כתב:
אורי,
ציינתי שאני שמאל רק כדי להסיר ספק שאני מנגח את פרס פוליטית.
מצרף מכתב של יונתן פולארד לחברי הכנסת לפני הבחירות לנשיאות המדינה בשנת 2007:
אינני מתלהב מאף אחד מהמתמודדים לתפקיד נשיאות מדינת ישראל אך התמודדות של שמעון פרס היא מעליבה מעבר לכל דמיון.
משרת נשיא מדינת ישראל אמורה לשקף את כבודה, הגינותה ואחדותה של מדינת ישראל. במקום זאת, תפקיד זה נפגע במשך שנים מעננה כבדה של התנהגות בלתי מוסרית. אם שמעון פרס ינצח במירוץ לנשיאות, אין ספק כי הוא ימשיך את המסורת המבישה של שחיתות וחוסר מוסר במוסד הנשיאות.
על מנת לשקף את אופיו של אדם חסר מצפון ותאב כח זה, אני מבקש להביא בפניכם את הדברים הבאים:
לפני 22 שנה, ראש הממשלה דאז שמעון פרס בחר להעדיף את האינטרסים האישיים והקריירה שלו על פני מחויבותו לחלץ סוכן ישראלי שנתפס בעת מילוי תפקידו. בזדון וביודעין, פרס מכר ונטש סוכן ישראלי ששירת את בטחונה של מדינת ישראל. אני הוא הסוכן הזה.
על פי דו"ח אבא אבן 1987 (דו"ח הועדה שמונתה לחקור את פרשת פולארד), באותו יום בו נעצרתי, פרס דיבר עם מזכיר המדינה האמריקנית ג'ורג' שולץ והכחיש כל מידע אודות המבצע תוך שהוא מבטיח לעשות את הכל כדי לעזור לאמריקנים בהרשעתי. במקום להגן עלי - הסוכן שלו - או לנהל משא ומתן לשחרורי, פרס תקע סכין בגבי. הוא שיקר ביודעין כשטען בפני האמריקנים שהייתי פרי-לאנסר שפעל על דעת עצמו תמורת כסף.
והגרוע מכל, פרס עצמו יזם ואישר את החזרת כל המסמכים שהעברתי לישראל עם טביעות אצבעותיי עדיין עליהם בחזרה לידיהם של האמריקנים ! תקיעת סכין בגב! פרס לא טרח אפילו לדאוג לטשטש את טביעות האצבעות שלי - כדי לא להקשות אפילו במעט על עבודתם של חוקריי. בנוסף, פרס דאג שכל הצוות הישראלי שהיה אחראי להפעלתי, וכן גורמים בכירים בישראל, יגישו תצהירים שיקריים נגדי לאמריקנים . במהלך חקירתי דאגו חוקריי שאראה את המסמכים והעדויות השקריות הללו כדי לגרום לי להבין שישראל זרקה אותי ושאין לי ברירה אלא לשתף פעולה איתם על מנת להגן על עצמי.
בדו"ח עצמו, שאחד ממחבריו הינו ראש הממשלה דהיום, מר אהוד אולמרט נאמר כי "הסכמתו של ראש הממשלה שמעון פרס להחזיר את המסמכים שהובאו על ידי פולארד הייתה מוטעית מיסודה וגרמה נזק חמור ביותר. מסמכים אלו היוו את הבסיס שהביא להרשעתו של פולארד ולגזר דין מאסר העולם שהוטל עליו... ראש הממשלה לא שעה לעצת הגורמים שטיפלו מטעמו בפרשה שסברו שאין אפשרות להחזרת מסמכים אלה." (עמ' 22 בדו"ח).
המקרה שלי הוא המקרה האחד והיחיד בהיסטוריה של הריגול המודרני שבו ראש ממשלה מכהן פעל באופן אקטיבי על מנת להרשיע ולחזק את התביעה נגד סוכן של מדינתו שלו. תודות למר פרס, יש לישראל את הכבוד המפוקפק להיות המדינה היחידה בעולם ששיתפה פעולה על מנת להרשיע את סוכנה שלה.
ל פי הדו"ח, פרס טען להגנתו כי העביר את המסמכים תוך הבטחה ברורה מהאמריקנים לפיה ארה"ב לא תשתמש במסמכים אלו על מנת להביא להרשעתי. כאמור, מייד כשהגיעו מסמכים אלו לארה"ב עשו בהם האמריקנים שימוש נגדי - ללא כל מילה של מחאה מצידו של פרס או מצדה של מדינת ישראל. למעשה, אם אכן הייתה התחייבות כזו - מדוע פרס נמנע מלדווח לי עליה על מנת לסייע לי להגן על עצמי משפטית? אני עצמי לא ידעתי דבר בנוגע להתחייבות האמריקנית עד שנת 2000 (13 שנה לאחר פרסום הדו"ח), אז הצלחתי להשיג סוף סוף עותק של דו"ח אבא אבן.
לאחרונה הגשתי תביעה בבג"צ נגד ממשלת ישראל ובה בקשתי מן הבג"צ להורות לממשלה לדרוש מהאמריקנים את שחרורי על בסיס העובדה שהרשעתי הושגה באמצעות המסמכים שהאמריקנים התחייבו שלא לעשות בהם שימוש נגדי, ובכך הפרו את ההסכם עם ישראל. כשראיתי את תשובת המדינה לבג"צ הזדעזעתי לחלוטין. המדינה טענה כי בעקבות העתירה נערך בירור מקיף ונערכו שיחות עם הגורמים הנוגעים בדבר ולאחר כל אלה לא נמצא אף גורם שהיה יכול לאשר את קיומו של הסכם כזה. במילים אחרות - מדינת ישראל לא התביישה להבהיר לבג"צ שראש הממשלה דאז, פרס, פשוט שיקר לוועדה כדי להצדיק את החלטתו למסור את המסמכים הללו מבלי להשיג קודם כל את ההגנה על הסוכן שלו והחזרתו הביתה. זו רשלנות נפשעת שפרס נמנע עד עצם היום הזה מלהתייחס אליה.
במשך 22 השנים שחלפו מאז לא היו לפרס כל נקיפות מצפון על הפקרתי ונטישתי בזדון. המניע היחידי שעבורו מכר אותי פרס הייתה ההגנה על האינטרסים האישיים שלו, המוניטין שלו והקריירה שלו. מסמכים שסופקו לבג"צ כחלק מעתירתי האחרונה, הוכיחו למעלה מכל ספק שהגורמים הבכירים ביותר בישראל באותה תקופה - כולל שמעון פרס (ראש הממשלה), יצחק רבין (שר הביטחון) ואהוד ברק (ראש אמ"ן) היו מודעים לחלוטין להפעלתי ומעורבים בה באופן ישיר. לדוגמא, כאשר פרס, רבין וברק אישרו את הפצצת חיל האוויר על מפקדות אש"פ בתוניס, הם הרשו לעצמם לשלוח את הטייסים למשימה המסוכנת רק משום שידעו שהמידע אודות המיקום והמבנה של הרובע הטרוריסטי היה מדויק - כיוון שאני ספקתי אותו.
שקריו של פרס לחוקרים האמריקנים ומאמציו להעביר עדויות כוזבות נגדי, היוו בסך הכל חלק ממאמציו להרחיק את עצמו מהאחריות למעורבות במבצע כך ששאיפות הקריירה והאינטרסים הכספיים שלו בארה"ב - יישמרו. לפרס לא היה אכפת כלל מהפגיעה וההשלכות של המבצע על מדינת ישראל או מטובתו של סוכן ישראלי בשבי. אז, כמו היום, דאגתו היחידה היא לבדל את עצמו מהביקורת נגדו..
במשך השנים גורמים ישראלים שביקרו אותי בכלא חזרו לישראל ובקשו מפרס לתמוך בהם ביוזמות שונות על מנת להשיג את שחרורי. אחד אחרי השני דווחו לי הגורמים הללו שתגובתו של פרס היא עקבית: "תבחר בין פולארד וביני", "תשכחו את פולארד", "הוא מקרה אבוד", "יש לך דברים יותר חשובים לעשות ואני מוכן לעזור לך בעניינים שלך...".
יכולתו של פרס להתנהג בדרך כה אכזרית, להרוס את חייו של אדם שפעל למען המדינה ובשליחותה ולסכל כל יוזמה להצלתו ולהמשיך להחזיק בעמדה חסרת המוסר הזו ללא שום חרטה במשך למעלה מ-2 עשורים מבהירה את גודל הסכנה בבחירתו של איש זה לנשיאות המדינה. מדובר באדם המסוגל לפעול ללא כל מצפון על מנת לשרת את האינטרסים האישיים שלו, זה משקף אישיות ללא שמץ של כבוד. הכתרת אדם שכולו מסור למעמד ולכוח האישי שלו - מהווה סכנה חמורה למדינה ולעם.
העובדה ששמו של אדם כמו פרס יכול לעלות אפילו כאפשרות לבחירה לנשיאות חושפת את עומק הריקבון שמתפשט במערכת הפוליטית בישראל. הצלחה בבחירות לנשיאות כרוכה בהשגת קולותיהם של רוב מתוך 120 חברי הכנסת - אשר באופן שגרתי מתרגלים למכור את קולותיהם בעבור הטבות פוליטיות.
אשתי אסתר, סיפרה לי לאחרונה כי על פי הפרסומים בתקשורת, סיעת ש"ס מתכוונת לתמוך במועמדותו של פרס כיוון ש"אולמרט רוצה מאוד בבחירתו של פרס והוא מוכן לשלם על כך בגדול". "איננו מסוגלים לפגוע בפרס", זה מדהים שפוליטיקאים ישראלים נהיו כה מושחתים עד שהם מוכנים להודות בפומבי וללא בושה שקולם בהצבעה לנשיאות כבר נימכר למי שמוכן לשלם את המחיר הגבוה ביותר! לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין מדוע לאולמרט חשוב כל כך שפרס ייבחר כנשיא.
וואו, שינה את כל דעתי כלפי פרס ,לא ידעתי דבר לגבי מה שפולארד כתבגדי כתב:
אורי,
ציינתי שאני שמאל רק כדי להסיר ספק שאני מנגח את פרס פוליטית.
מצרף מכתב של יונתן פולארד לחברי הכנסת לפני הבחירות לנשיאות המדינה בשנת 2007:
אינני מתלהב מאף אחד מהמתמודדים לתפקיד נשיאות מדינת ישראל אך התמודדות של שמעון פרס היא מעליבה מעבר לכל דמיון.
משרת נשיא מדינת ישראל אמורה לשקף את כבודה, הגינותה ואחדותה של מדינת ישראל. במקום זאת, תפקיד זה נפגע במשך שנים מעננה כבדה של התנהגות בלתי מוסרית. אם שמעון פרס ינצח במירוץ לנשיאות, אין ספק כי הוא ימשיך את המסורת המבישה של שחיתות וחוסר מוסר במוסד הנשיאות.
על מנת לשקף את אופיו של אדם חסר מצפון ותאב כח זה, אני מבקש להביא בפניכם את הדברים הבאים:
לפני 22 שנה, ראש הממשלה דאז שמעון פרס בחר להעדיף את האינטרסים האישיים והקריירה שלו על פני מחויבותו לחלץ סוכן ישראלי שנתפס בעת מילוי תפקידו. בזדון וביודעין, פרס מכר ונטש סוכן ישראלי ששירת את בטחונה של מדינת ישראל. אני הוא הסוכן הזה.
על פי דו"ח אבא אבן 1987 (דו"ח הועדה שמונתה לחקור את פרשת פולארד), באותו יום בו נעצרתי, פרס דיבר עם מזכיר המדינה האמריקנית ג'ורג' שולץ והכחיש כל מידע אודות המבצע תוך שהוא מבטיח לעשות את הכל כדי לעזור לאמריקנים בהרשעתי. במקום להגן עלי - הסוכן שלו - או לנהל משא ומתן לשחרורי, פרס תקע סכין בגבי. הוא שיקר ביודעין כשטען בפני האמריקנים שהייתי פרי-לאנסר שפעל על דעת עצמו תמורת כסף.
והגרוע מכל, פרס עצמו יזם ואישר את החזרת כל המסמכים שהעברתי לישראל עם טביעות אצבעותיי עדיין עליהם בחזרה לידיהם של האמריקנים ! תקיעת סכין בגב! פרס לא טרח אפילו לדאוג לטשטש את טביעות האצבעות שלי - כדי לא להקשות אפילו במעט על עבודתם של חוקריי. בנוסף, פרס דאג שכל הצוות הישראלי שהיה אחראי להפעלתי, וכן גורמים בכירים בישראל, יגישו תצהירים שיקריים נגדי לאמריקנים . במהלך חקירתי דאגו חוקריי שאראה את המסמכים והעדויות השקריות הללו כדי לגרום לי להבין שישראל זרקה אותי ושאין לי ברירה אלא לשתף פעולה איתם על מנת להגן על עצמי.
בדו"ח עצמו, שאחד ממחבריו הינו ראש הממשלה דהיום, מר אהוד אולמרט נאמר כי "הסכמתו של ראש הממשלה שמעון פרס להחזיר את המסמכים שהובאו על ידי פולארד הייתה מוטעית מיסודה וגרמה נזק חמור ביותר. מסמכים אלו היוו את הבסיס שהביא להרשעתו של פולארד ולגזר דין מאסר העולם שהוטל עליו... ראש הממשלה לא שעה לעצת הגורמים שטיפלו מטעמו בפרשה שסברו שאין אפשרות להחזרת מסמכים אלה." (עמ' 22 בדו"ח).
המקרה שלי הוא המקרה האחד והיחיד בהיסטוריה של הריגול המודרני שבו ראש ממשלה מכהן פעל באופן אקטיבי על מנת להרשיע ולחזק את התביעה נגד סוכן של מדינתו שלו. תודות למר פרס, יש לישראל את הכבוד המפוקפק להיות המדינה היחידה בעולם ששיתפה פעולה על מנת להרשיע את סוכנה שלה.
ל פי הדו"ח, פרס טען להגנתו כי העביר את המסמכים תוך הבטחה ברורה מהאמריקנים לפיה ארה"ב לא תשתמש במסמכים אלו על מנת להביא להרשעתי. כאמור, מייד כשהגיעו מסמכים אלו לארה"ב עשו בהם האמריקנים שימוש נגדי - ללא כל מילה של מחאה מצידו של פרס או מצדה של מדינת ישראל. למעשה, אם אכן הייתה התחייבות כזו - מדוע פרס נמנע מלדווח לי עליה על מנת לסייע לי להגן על עצמי משפטית? אני עצמי לא ידעתי דבר בנוגע להתחייבות האמריקנית עד שנת 2000 (13 שנה לאחר פרסום הדו"ח), אז הצלחתי להשיג סוף סוף עותק של דו"ח אבא אבן.
לאחרונה הגשתי תביעה בבג"צ נגד ממשלת ישראל ובה בקשתי מן הבג"צ להורות לממשלה לדרוש מהאמריקנים את שחרורי על בסיס העובדה שהרשעתי הושגה באמצעות המסמכים שהאמריקנים התחייבו שלא לעשות בהם שימוש נגדי, ובכך הפרו את ההסכם עם ישראל. כשראיתי את תשובת המדינה לבג"צ הזדעזעתי לחלוטין. המדינה טענה כי בעקבות העתירה נערך בירור מקיף ונערכו שיחות עם הגורמים הנוגעים בדבר ולאחר כל אלה לא נמצא אף גורם שהיה יכול לאשר את קיומו של הסכם כזה. במילים אחרות - מדינת ישראל לא התביישה להבהיר לבג"צ שראש הממשלה דאז, פרס, פשוט שיקר לוועדה כדי להצדיק את החלטתו למסור את המסמכים הללו מבלי להשיג קודם כל את ההגנה על הסוכן שלו והחזרתו הביתה. זו רשלנות נפשעת שפרס נמנע עד עצם היום הזה מלהתייחס אליה.
במשך 22 השנים שחלפו מאז לא היו לפרס כל נקיפות מצפון על הפקרתי ונטישתי בזדון. המניע היחידי שעבורו מכר אותי פרס הייתה ההגנה על האינטרסים האישיים שלו, המוניטין שלו והקריירה שלו. מסמכים שסופקו לבג"צ כחלק מעתירתי האחרונה, הוכיחו למעלה מכל ספק שהגורמים הבכירים ביותר בישראל באותה תקופה - כולל שמעון פרס (ראש הממשלה), יצחק רבין (שר הביטחון) ואהוד ברק (ראש אמ"ן) היו מודעים לחלוטין להפעלתי ומעורבים בה באופן ישיר. לדוגמא, כאשר פרס, רבין וברק אישרו את הפצצת חיל האוויר על מפקדות אש"פ בתוניס, הם הרשו לעצמם לשלוח את הטייסים למשימה המסוכנת רק משום שידעו שהמידע אודות המיקום והמבנה של הרובע הטרוריסטי היה מדויק - כיוון שאני ספקתי אותו.
שקריו של פרס לחוקרים האמריקנים ומאמציו להעביר עדויות כוזבות נגדי, היוו בסך הכל חלק ממאמציו להרחיק את עצמו מהאחריות למעורבות במבצע כך ששאיפות הקריירה והאינטרסים הכספיים שלו בארה"ב - יישמרו. לפרס לא היה אכפת כלל מהפגיעה וההשלכות של המבצע על מדינת ישראל או מטובתו של סוכן ישראלי בשבי. אז, כמו היום, דאגתו היחידה היא לבדל את עצמו מהביקורת נגדו..
במשך השנים גורמים ישראלים שביקרו אותי בכלא חזרו לישראל ובקשו מפרס לתמוך בהם ביוזמות שונות על מנת להשיג את שחרורי. אחד אחרי השני דווחו לי הגורמים הללו שתגובתו של פרס היא עקבית: "תבחר בין פולארד וביני", "תשכחו את פולארד", "הוא מקרה אבוד", "יש לך דברים יותר חשובים לעשות ואני מוכן לעזור לך בעניינים שלך...".
יכולתו של פרס להתנהג בדרך כה אכזרית, להרוס את חייו של אדם שפעל למען המדינה ובשליחותה ולסכל כל יוזמה להצלתו ולהמשיך להחזיק בעמדה חסרת המוסר הזו ללא שום חרטה במשך למעלה מ-2 עשורים מבהירה את גודל הסכנה בבחירתו של איש זה לנשיאות המדינה. מדובר באדם המסוגל לפעול ללא כל מצפון על מנת לשרת את האינטרסים האישיים שלו, זה משקף אישיות ללא שמץ של כבוד. הכתרת אדם שכולו מסור למעמד ולכוח האישי שלו - מהווה סכנה חמורה למדינה ולעם.
העובדה ששמו של אדם כמו פרס יכול לעלות אפילו כאפשרות לבחירה לנשיאות חושפת את עומק הריקבון שמתפשט במערכת הפוליטית בישראל. הצלחה בבחירות לנשיאות כרוכה בהשגת קולותיהם של רוב מתוך 120 חברי הכנסת - אשר באופן שגרתי מתרגלים למכור את קולותיהם בעבור הטבות פוליטיות.
אשתי אסתר, סיפרה לי לאחרונה כי על פי הפרסומים בתקשורת, סיעת ש"ס מתכוונת לתמוך במועמדותו של פרס כיוון ש"אולמרט רוצה מאוד בבחירתו של פרס והוא מוכן לשלם על כך בגדול". "איננו מסוגלים לפגוע בפרס", זה מדהים שפוליטיקאים ישראלים נהיו כה מושחתים עד שהם מוכנים להודות בפומבי וללא בושה שקולם בהצבעה לנשיאות כבר נימכר למי שמוכן לשלם את המחיר הגבוה ביותר! לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין מדוע לאולמרט חשוב כל כך שפרס ייבחר כנשיא.