arlos Henrique Raposo ששינה את שמו ל- Carlos Kaiser, נולד בברזיל ב-1963. הוא שנא כדורגל, לא שיחק מימיו וגם לא רצה. אבל הוא כן אהב את חיי הכדורגלן- בילויים, נשים, כסף. הוא התחיל את דרכו בנוער של Puebla ובגלל שלא ידע אפילו לגעת בכדור, ניסה והצליח להתיידד עם שחקנים מהקבוצה הבוגרת
ולא סתם שחקנים- כוכבי נבחרת ברזיל- Carlos Alberto Torres Ricardo Rocha, Renato Gaúcho ובגלל שהייתה לו לשון חלקלקה והוא היה יפה תואר, היה עושה בשבילם כל מיני טובות- מביא אליהם פיצה הביתה (שלא יראו שהם אוכלים פיצה), מארגן אלכוהול, מארגן נערות ליווי הרחק מעיני העיתונאים ועוד
והם בתמורה- המליצו עליו להנהלה של מועדון הכדורגל Botafogo באומרם שמדובר בשחקן שהמועדון לא ראה מימיו. הוא מיד הוחתם (לעמדת החלוץ), קיבל שכר גבוה, רכב צמוד ותנאים של כוכב והגיע לאימון הראשון. ברגע שדרך על הדשא, טען שעיקם את הקרסול והושבת לכמה שבועות
הזמן עבר, הוא חזר למגרש, אימון ראשון- הפעם הברך נפגעה בתיקול. שוב תקופת החלמה בחוץ. בזמן שבילה בהחלמה, התיידד עם רופא שהיה מקושר למועדון ואהב בילויים-קרלוס סידר לו כניסה למועדונים והוא- אישורי מחלה מזוייפים על אף שבהכשרתו היה רופא שיניים. אותו דבר עם עיתונאים וכתבים של המועדון-
והם מצידם, מילאו את העיתונים בכתבות על ״שחקן העתיד של ברזיל״. ככה הצליח למשוך שנתיים (בלי לגעת בכדור), ואז- מועדון הפאר פלמינגו חיפש חלוץ- העיתונים מיד יצאו בכתבות שעוד מועדונים רודפים אחריו- מחירו נוסק- פלמינגו מעלה את המחיר- קרלוס מוחתם. ושוב- אימון ראשון, מתקל מישהו- פציעה.
ושוב- מתיידד עם עיתונאים שמקפידים להלל. מה אומר המאמן? מפחד לבקר שחקן פצוע, כדי לא להיקלע לעימות עם העיתונאים. עברו שנתיים- קרלוס חותם הפעם במועדון הפאר אינדיפנדיינטה…ושוב, בדיוק אותו סיפור…
המייצג הזה לא היה מתאפשר אם מאחורי קרלוס לא הייתה תעשיית אהדה מזוייפת אותה מימן מכספו
לאורך יותר מעשור…חוץ מעיתונאים ומקורבים- הוא מימן מאות ילדים שיגיעו לכל אימון לבקש ממנו חתימה, לשיר שירים בזכותו ולחכות לו מתחת לבית. תקרית אחת בלתי נשכחת הייתה עם הבעלים של של הקבוצה Bangu. הבעלים, מאפיונר אכזר ואיש הימורים בלתי חוקיים, החתים אותו והגיע למשחק הראשון במיוחד
כדי לראות את ״התכשיט״. קרלוס הבין שאם הפעם הוא לא משחק- הוא מת. בדקה הראשונה לחימום, רץ מיד לעבר הקהל, תפס בחור מופתע- ופוצץ אותו במכות. כשהעסק נרגע והוא נשאל מה לעזאזל עבר עליו, ענה- ״אין לי אבא ואמא (היו לו), יש לי אבא אחד. הבעלים. אף אחד לא יקרא לו הומו וזה יעבור לו בשתיקה״
הבעלים התלהב והחתים אותו לעוד עונה אבל אז Fluminense הסכימה לשלם לו כפול. כדי להשתחרר מהחוזה שהרגע נחתם מבלי לעצבן את הבוס- גרם לכל שחקני הקבוצה לבעיות הימורים על חשבון המשכורות שלהם, כשפיתה אותם להמר במועדונים הלא חוקיים של הבעלים. הבוס יצא נשכר- קרלוס ביקש טובה- המעבר נסגר
מאז, הוחתם בלא פחות מ-5 מועדונים בליגה הבכירה. בכולם, מעולם לא שיחק משחק אחד. ״המלך היה עירום״ יותר מעשור אבל אף עיתונאי (שלא בתשלום) לא אזר אומץ להיות הראשון כדי להגיד את זה בקול…כי מי המשוגע לכתוב בדיוק ההפך מכל העיתונאים במדינה?! (כמובן- טרום עידן האינטרנט)
כשפרש״ אחרי יותר מעשור, סיכם את הקריירה שלו במשפט אחד-״תמיד רציתי להיות כדורגלן- אבל בלי לשחק כדורגל…אז אפשר להגיד שהייתה לי קריירה מאד מאד מוצלחת…״
