אביטן וספרונוב המאמנים שישקמו את מחלקת הנוער?

[אהוד שמיר]

בהצלחה להם ולכל המאמנים האחרים שמונו.

אבל יותר מעניין אותי איך. בתקופת ז'ינו והחבובות ידוע שהמדד העיקרי למינוי מאמנים היה למנות את המושחתים ולכן שמחתי לראות כי אלה שאימנו אז מנופים משורות המועדון בתקופת המלכה. נשארו עדיין בודדים וחבל.

ובכל זאת, מי קבע את המאמנים? אלונה? חנן אזולאי? המנכל שכטר? שלגי? איך המאמנים נבחרו? האם התקיים סבב שיחות עם של מועמדים עם כל המאמנים בעיר? האם היה תהליך בחירה מסודר? זאת שאלת השאלות.

הבחירה של האגודה בניסו אביטן ויוני ספרונוב כמאמנים שיובילו את תהליך השיקום של מחלקת הנוער לא מפתיע אותי דווקא מאמנים שלא היו מהחבובות של ז'ינו נמצאו לטובים והראויים ביותר, וכאן בטוח נקודת הזכות של ניסו שפוטר כאמור אחרי מספר מחזורים בתקופת ז'ינו כי אז לא היו מפטרים בגלל דברים מקצועיים כמו שלא היו ממנים בגלל דברים מקצועיים.

על אביטן וספרונוב מוטלת המשימה להחזיר את קבוצות הנוער ונערים א' לליגת העל. התירוצים של שנתונים חלשים שהשתמשו בהם המאמנים לא מקובלים עלי. לבאר שבע יש כישורנות יותר גדולים מקבוצות כמו צפרירים חולון ואשקלון או הפועל גלגוליה שנמצאות בליגה השנייה, המאמנים האלה חייבים לעלות ליגה ואם לא זו תהיה רק אשמתם.

השאלה אם המועדון עשה את המהפך האירגוני ועשה את הבחירה הנכונה. מי יודע?

וכמעט שכחתי. מה עם שחקנים שעולים לבוגרים? ניסו אנחנו מחכים

[אימפריה באדום]

נקווה ויצליחו!!
בהצלחה רבה!!

[אהוד שמיר]

גיא עזורי בראיון למעריב:

שאלה: עבדת שנים עם הנוער, איפה אנחנו טועים?

תשובה: הבן שלי, בן 12, חושב היום כמו מבוגר, אבל גם הוא היה בבוץ הזה. אני רואה דברים מחרידים, התערבות של הורים,

לחץ בלתי נסבל. בריאל מדריד, עד גיל 15 לא מתייחסים כל כך לתוצאות אלא יותר מאוחר.

בארץ הילד שלי נכנס מגיל 8 לאינטרנט כדי לבדוק מה עשו היריבות שלו.

תחרותיות זה דבר חשוב, אבל יותר חשוב ללמד יסודות ולא להכניס טירוף למערכת.

הילד שלי היה חוזר בגיל 10 בוכה אחרי הפסדים.

ישבתי להסביר לו שאין לו סיכוי להיות שחקן אם הוא חושב ככה. היום הוא חושב כמו מבוגר".

נקודה שחורה (ואולי אזהרה מהבוס החדש?) למאמנים בקבוצות היותר צעירות שלנו בעיר שלא מפסיקים לדבר על תוצאות.

[אורי אדום בנשמה]

בהצלחה להם ולכל המאמנים האחרים שמונו.

אבל יותר מעניין אותי איך. בתקופת ז'ינו והחבובות ידוע שהמדד העיקרי למינוי מאמנים היה למנות את המושחתים ולכן שמחתי לראות כי אלה שאימנו אז מנופים משורות המועדון בתקופת המלכה. נשארו עדיין בודדים וחבל.

ובכל זאת, מי קבע את המאמנים? אלונה? חנן אזולאי? המנכל שכטר? שלגי? איך המאמנים נבחרו? האם התקיים סבב שיחות עם של מועמדים עם כל המאמנים בעיר? האם היה תהליך בחירה מסודר? זאת שאלת השאלות.

הבחירה של האגודה בניסו אביטן ויוני ספרונוב כמאמנים שיובילו את תהליך השיקום של מחלקת הנוער לא מפתיע אותי דווקא מאמנים שלא היו מהחבובות של ז'ינו נמצאו לטובים והראויים ביותר, וכאן בטוח נקודת הזכות של ניסו שפוטר כאמור אחרי מספר מחזורים בתקופת ז'ינו כי אז לא היו מפטרים בגלל דברים מקצועיים כמו שלא היו ממנים בגלל דברים מקצועיים.

על אביטן וספרונוב מוטלת המשימה להחזיר את קבוצות הנוער ונערים א' לליגת העל. התירוצים של שנתונים חלשים שהשתמשו בהם המאמנים לא מקובלים עלי. לבאר שבע יש כישורנות יותר גדולים מקבוצות כמו צפרירים חולון ואשקלון או הפועל גלגוליה שנמצאות בליגה השנייה, המאמנים האלה חייבים לעלות ליגה ואם לא זו תהיה רק אשמתם.

השאלה אם המועדון עשה את המהפך האירגוני ועשה את הבחירה הנכונה. מי יודע?

וכמעט שכחתי. מה עם שחקנים שעולים לבוגרים? ניסו אנחנו מחכים

מסכים איתך עקרונית שרוב אלו שהועסקו בתקופת החושך מקומם במועדון כעת לא יכירם, אבל לפסול מראש בשל כך בצורה גורפת בלי יוצא מן הכלל גם לא הכי לעניין...לא מדובר הרי בשותפים לדרך הניהול הקלוקלת, ולעיתים בחיים נאלצים "לבלוע צפרדעים" וליישר קו עם המערכת. ולא בהכרח שהדבר מעיד על היותו מושחת.

מקווה שהשניים האמונים על מלאכת השיקום בדור העתיד יצליחו במשימתם, רק שאני מתקשה למצוא מקום לאופטימיות...עם מה בדיוק ניסו אביטן אמור לצאת לקרב? עם הלוזרים שהורידו בעונה החולפת את נערים א' ליגה???