בשבועות האחרונים או יותר נכון מתחילת העונה אני שואל את עצמי מדוע אין הרכב קבוע .
אנסה לנתח את דעתי לעיניין:
בכדורגל המודרני אין ולא צריכים להיות שחקנים בטוחים בהרכב,הליגה ארוכה והשחקן הישראלי לא בנוי פיסית ומנטלית לאורכה של הליגה שלנו ,לדוגמא: פציעות, הרחקות,או תקופה לא טובה של שחקן.
לקבוצה שלנו יש סגל מאד רחב וחשוב שכולם יכנסו לכושר משחק על מנת שנוכל במהלך כל העונה להציג יכולת גבוהה ויציבה.
בשבת האחרונה ישבו בספסל שחקנים אשר כל קבוצה בליגה הלאומית וגם כמה קבוצות בליגת העל היו מרכיבות אותם בהרכב - סימיוני,אלקיים,בונפלד(אליו אתייחס בהמשך) ,בקרוב יצטרפו אליהם אופיר חיים,זהר חוגג,ואאורן ניסים.
בכל זמן נתון אני מצפה שהשחקנים אשר נמצאים בכושר הטוב ביותר באותו השבוע ישחקו,ותהיה מלחמה אמיתית על מקום בהרכב בסופו של דבר זה יביא תוצאות לקראת השליש האחרון של העונה.
וכעט אני חוזר לאלעד בונפלד,לדעתי אלעד הוא אחד השחקנים הכי כישרוניים בארץ ויחד עם זאת אחד השחקנים הכי מבוזבזים בכדורגל הישראלי.
כחו לדוגמא את מליקסון ,הבחור בא לעבוד בכל משחק גם אם הוא משחק פחות טוב הוא נלחם על כל כדור ופשוט אוכל את הדשא לאומתו,אלעד זה השחקן היחידי שאני מכיר שבתום המשחק הוא נראה כמי שלבוש ליציאת שבת
הוא בקושי רץ על המגרש ,אחרי עשר דקות משחק הוא כבר מניח את ידיו על המותניים ,כאשר הוא מאבד כדור אין מצב שהוא ילחם או חס וחלילה יתקל שלא נדבר על גליץ על מנת להשיג את הכדור בחזרה.
הגיע הזמן להתעורר ועדיין לא מאוחר,במשחק הבית האחרון הבקעת שער ורצת לשער חמש מניח את ידך על האוזן לשמוע את הקהל קורא בשמך,לא שמעתי יותר מכמה עשרות צופים קוראים בשמך (כנראה מתוך נימוס).
תן לנו סוף סוף לצעוק את שמך.
