דף 1 מתוך 1
ימים נוראים.
נשלח: 29 ספטמבר 2009, 18:23
על ידי אורי אדום בנשמה
מצ"ב טור מצויין ומאוד רלוונטי של חברנו אריגיא ברגר, שראה אור באתר האוהדים 'HBS'. מצאתי לנכון להעלותו גם פה בשל חשיבות הנושא, ביחוד נוכח הרוחות המנשבות מכיוון לא מעט מקרב הקהל שלנו, ובפרט פה ברשת.
שלום לכל החברים והחברות,
אומנם לא כתבתי מזה זמן רב, אבל רציתי לכתוב משהו (קצר), שיוצא ממש לפני כניסת הצום, כשחשבון הנפש מגיע לשיאו.
שנה בדיוק לא הייתי במשחקים של קבוצתנו, והשבוע הגעתי לשני המשחקים האחרונים. אין מה להוסיף על כך שהקבוצה נראית לא טוב, כולנו ראינו שנעשו הרבה טעויות (מצד מספר גורמים) ויש הרבה בעיות. אולם אני רוצה להסב את תשומת לב כולנו לעניין אחר, רלוונטי לאלו אבל בעקיפין.
כמי שעבד בתקשורת הארצית, וכמי שעוקב אחריה כמו רוב החברים פה אני מניח, יש תופעה חריגה שמתקיימת כבר הרבה זמן והגיע הזמן להציף אותה עבור כולם. כחלק מהסטיגמות של התקשורת הלאומית כלפי באר שבע העיר, משתמשת התקשורת בקבוצה ובאוהדיה, כדי להנציח סטיגמות רעות, נבזיות, שקריות וגזעניות, וכל זה באמצעות תקשורת הספורט.
באופן עקבי ושיטתי, מצויירים אוהדי הפועל באר שבע, אנחנו, כברברים, גסים, חסרי סבלנות, אלימים, ברוטליים ומחרחרי ריב. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא אוהדי הקבוצה בעיתות משברים מקצועיים, כמו זה עכשיו. אני קורא הרבה דיווחים, כמו תמיד, על התנהגות אלימה של האוהדים, השתוללויות חסרות רסן ומה לא. כמי שלא היה בסביבה לאחרונה (לפחות לא פיזית) חשבתי שזה המצב, למרות שידעתי שהתקשורת תמיד נוטה להגזים ולהקצין, כשמדובר בנו. אלא שבשני המשחקים האחרונים שנכחתי, הבנתי כמה הפער גדול, וכמה הזנק שהוא גורם עצום.
הפועל באר שבע התחילה את העונה לא טוב, כולנו רואים. בשני המשחקים שתפסתי בחופשה הקצרה, ספגנו שלישיות והפסדנו, אבל חמור מזה, נעדרנו רוח לחימה ורעב, אלמנטים שמאפיינים את המועדון והקבוצה שלנו מאז ומתמיד. עבורי זה היה חמור יותר מאובדן הנקודות או ספיגת השערים, היות שהעונה רק החלה ויש עוד הרבה מאוד זמן לתקן. ויחד עם זאת, לא ראיתי התנהגות חריגה כפי שמתואר בתקשורת, ומחלחלת להרבה אנשים לראש. הדוגמא הטובה ביותר הייתה המשחק אתמול.
הגיעה כמות אוהדים מכובדת ויותר מזה, שכאמור צפתה במשחק גרוע שלא לומר מעליב, בגלל מה שציינתי קודם. ובשלהי המחצית השנייה, כאשר הרמת הידיים חלחלה מהדשא ליציע, השתתק הגוש המעודד באופן מובן. אלא שמהשלב הזה ועד סיום המשחק, מבחינתי, הקהל שלנו התנהג כפי שקהל אמור להתנהג כשהוא לא מרוצה ממה שהוא רואה. לא היו נאצות, לא היו חגיגות לאיד עם הקבוצה היריבה (גם את זה היה לנו לא פעם בעבר). אכן היו קריאות בודדות של תסכול כלפי המאמן או שחקן ספציפי, ולקראת סיום המשחק אפילו שירה מכוונת לפיטוריו של המאמן. אני לא רואה בזה שום דבר חריג, וחושב שסדרת החינוך שהתקשורת מנסה להעביר לנו, עושה נזק מסיבה אחת פשוטה: אנחנו באמת מאמינים למה שאומרים עלינו גורמים זרים, וחושבים שאנחנו כאלה גרועים כמו שעושים מאיתנו. וזה רחוק מאוד מהמצב.
שאף אחד לא יספר לנו אחרת. בכל קבוצת כדורגל, בכל קבוצה, יש סוגים שונים של אוהדים, שהם סוגים שונים של בני אדם. יש מי שבכאב גדול משתתק ואוכל את עצמו מבפנים, ויש מי שמוציא החוצה את זעמו. כל עוד זה לא מסכן את בטחונו של אף אחד אחר, זה לגיטימי בעיניי. אם צריך לבחור בין לכעוס ולהתעצבן לבין אפטיות וחוסר איכפתיות - אני בוחר בראשון בעיניים עצומות. אגב - גם מהשחקנים. למרות שאני נגד משחק אגרסיבי מעבר לסביר, במצבים קיצוניים צריך לעשות כל דבר כדי לחדד את האיכפתיות ולהילחם על עתיד העונה. אין רע יותר מלהיכנע.
על כן אני פונה לכולם, כאן ומחוץ לאינטרנט, לא לקבל ולא להסכים עם הנאמר עלינו בתקשורת. כן, יש אנשים אצלנו שקוראים למאמן זה או אחר להתפטר, יש כאלה שכועסים ולא מסוגלים להחזיק בפנים, אבל גם הם כמו כל אחד אחר חלק מאיתנו, ואם לתקשורת לא נוח עם זה, שתעשה סיבוב בשאר הקבוצות בליגה ותראה שזה המצב בכל מקום, בוודאי בקבוצות עם קהל גדול ומסורת. לא שמעתי אף אחד מדבר על הקהל של מכבי חיפה, כשבמשחק העפלה חגיגי לליגת האלופות, 38 אלף איש שרקו בוז באיצטדיון ר"ג במחצית במצב של תיקו אפס. וגם אז זה היה לגיטימי בעיניי, למי שבחר להתנהג ככה (38 אלף איש, כאמור).
אסור לנו לתת לתקשורת ולגורמים נוספים לזרוע בנו את השנאה העצמית הזו, שאנחנו גרועים מכל מקום אחר, לחוצים או מלחיצים יותר מכל מקום אחר, ושאר שטויות דומות. זה בכלל לא ככה, וכשאנחנו מתחילים להאמין לדברים כאלה, הנזק הוא עצום.
למרות שאיני חושב שפיטורי המאמן הם הפיתרון הנוכחי, אני כן חושב שצריך להגיע זעזוע שישדר "לא עוד". מבחינתי, 3-4 שחקני מפתח שיישלחו לספסל ישדרו בהחלט את המסר, ויסמנו לכל מי שסביב המערכת, שבהפועל באר שבע לא מרימים ידיים. יש הרבה שחקנים חדשים בקבוצה (ואנשים בכלל) והם כנראה לא מבינים את זה עדיין. עבודה קשה, זעזוע איפה שצריך, ואמונה בערכי המועדון (רעב, הקרבה ואמונה) יחזירו אותנו לדרך המלך. ראיונות על ה"לחץ" מהקהל לא יעשו את זה. בואו נדע כולנו להפריד בין העיקר לטפל. הימים הנוראים הם הזדמנות מצוינת לחשבון נפש לא רק אישי אלא גם קבוצתי, כקהילה שמסביב למועדון היקר הזה. בדברי ההיסטוריה של הפועל באר שבע, גם המצב הנוכחי שנראה עגום ונורא, הוא בסך הכל פירור קטן בהיסטוריה, משבר קטן שאת סופו נוכל לקרב.
גמר חתימה טובה.
כל מילה זהב!
Re: ימים נוראים.
נשלח: 30 ספטמבר 2009, 10:56
על ידי 8red
אורי הבנתי.
אריגיא בא לנקות את האשם ולהסיר את האחריות מהקהל - שלדבריו מתנהג כמו בכל מקום אחר.
אבל במאמר הכתוב היטב הזה הוא לא מצליח (וספק אם יש מישהו שכן יצליח) לפתור את 2 השאלות הבאות:
1. אם הקהל שלנו מתנהג בצורה נורמלית לחלוטין - אז איך זה שכבר כמה וכמה שנים הקבוצה מקרטעת ומגמגמת בעיקר במשחקים בעלי חשיבות? שיהיה ברור - אני רואה בכל צלע של המשולש "הנהלה-מאמן+שחקנים - קהל" אחראית שווה לביזיונות שאנחנו סופגים על המגרש פעם אחר פעם במשחקים גדולים ובוודאי שלא רק הקהל אשם.
2. אריגיא מדבר על התקשורת שממש אוהבת להוציא את דיבתנו כולנו הרעה, כאילו שאומרים "אוהדי הפועל ב"ש" - אז כולנו ברברים חסרי תרבות ואלימים. ואני שואל - איך אנחנו יכולים לגרום לתקשורת לשנות את דעתה עלינו? יש איזושהי דרך שבה נסיים משחק לא טוב והאוהדים ב"אופן טבעי" (כפי שרושם אריגיא) יתעצבנו , ישרקו בוז ויקללו - והתקשורת לא תעשה מזה מטעמים ותוציא את כל אוהדי באר שבע כצמאי דם שכל ייעודם בחיים זה לערוף את ראשו של המאמן התורן?
Re: ימים נוראים.
נשלח: 30 ספטמבר 2009, 14:44
על ידי Asif Gil
מסכים עם כל מילה של אריגיא, יותר מלגיטימי מלשרוק בוז לשחקנים אם הם מאכזבים אותך. זה קורה בכל מקום, אין סיבה שלא יקרה בב"ש.
אגב, בלי קשר - אתם יכולים להתעודד - יש מספיק כסף בקופה

-
https://www.calcalist.co.il/markets/art ... 58,00.html" onclick="window.open(this.href);return false;
Re: ימים נוראים.
נשלח: 30 ספטמבר 2009, 15:27
על ידי אריק
יותר מלגטימי לשרוק בוז לשחקן שלך כל פעם שנוגע בכדור? יותר מלגיטימי להגיע לאימונים ולקלל את
השחקנים ואת המאמן? יותר מלגיטמי לדרוש פיטורי מאמנים במחזור ה-3? יותר מגיטימי לחפש רק את
הדברים הרעים שבמועדון? יותר מלגיטימי לדרוש זהות כששתי קבוצות הדגל של מחלקת הנוער יורדות
ליגה? יותר מלגיטימי לעשות בלאגן אחרי כל גול שהקבוצה שלך חוטפת? יותר מלגיטימי לחכות למאמן
בסיום כל אימון ולאחל לו את כל הברכות האפשריות?
אני שמח שיש בינינו כמה "פטריוטים" שמנסים להגן בחירוף נפש על הסטיגמה ועל התדמית שנוצרה
לקהל של הפועל באר-שבע. גם אני מקבל את הריקושטים האלה בכל פעם שאני מגיע לעבוד בת"א
וכמו כל אוהד מצוי אני מנסה להדוף את ההאשמות ולתרץ שמדובר בקומץ, אבל בואו נהיה אמיתיים ונשים
את הדברים על השולחן. להאשים את התקשורת זה קל אבל היא מתארת בצורה די מדוייקת את התנהגות
הקהל שלנו. ייתכן ולפעמים היא מקצינה מעט את הדברים אבל התדמית בבסיסה נכונה ואפשר לומר
ש-"זכינו" בה ביושר, לרוב זה אפילו מתואר בוידאו, ראיתם כמוני בעונה שעברה איך מאחלים לגיא לוי
להתהפך עם הרכב בדרך הביתה.
רבותיי, אתם חייבים להבין שכל מאמן או שחקן שעוברים במועדון הופכים באופן אוטומטי להיות "שגרירים"
של המועדון בעולם הכדורגל ולצערי להפועל באר-שבע יש לא מעט שגרירים רעים וזה כלל לא מפתיע
שמאמנים בכירים/שחקנים בכירים מעדיפים לקבל שכר נמוך יותר במרכז אבל לא להגיע לכאן.
אני אוהב שמדברים בסיסמאות על זה שמי שלא יודע להתמודד עם לחץ שלא ישחק כאן ועוד, אבל יש
הבדל בין ציפיות לבין לחץ. הבעיה הגדולה ביותר בבאר-שבע (ולא רק) היא שלא נותנים למאמן שטעה
אפשרות לתקן, מבחינתנו ברגע שנעשתה טעות לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה ולתקן, הכל עניין של
חיים ומוות. תמיד אנחנו מדברים על אותם 30 שעושים בלאגן והם רק קומץ אבל אותם 30 הם המראה
של הקהל שלנו, הם הרבה יותר מתמידים מאותם 100 מעודדים, הם נמצאים בכל מקום כדי לומר את
דעתם ולהשמיע את קולם.
אגב, את הדברים האלה הייתי אומר גם אם היינו עכשיו מקום ראשון ודורסים את הליגה כי זו המציאות.
שלא תהיה אי הבנה, חוסר ההצלחה עד עכשיו לא קשור לקהל בכלל, אבל מכאן ואילך לקהל יש השפעה
גדולה כי נוצר כדור שלג שיכולות להיות לו השלכות הרסניות.
Re: ימים נוראים.
נשלח: 05 אוקטובר 2009, 08:51
על ידי אורי אדום בנשמה
8red כתב:אורי הבנתי.
אריגיא בא לנקות את האשם ולהסיר את האחריות מהקהל - שלדבריו מתנהג כמו בכל מקום אחר.
ממש לא!
אם קראת הדברים, אתה אמור לדעת שזה הדבר האחרון אליו הוא חותר. גינוי התופעות השליליות כ"כ מובן מאליו, והדברים באים יותר להכניס אותנו לפורפורציות הראויות, והוא עשה את זה מצויין!
8red כתב:אבל במאמר הכתוב היטב הזה הוא לא מצליח (וספק אם יש מישהו שכן יצליח) לפתור את 2 השאלות הבאות:
1. אם הקהל שלנו מתנהג בצורה נורמלית לחלוטין - אז איך זה שכבר כמה וכמה שנים הקבוצה מקרטעת ומגמגמת בעיקר במשחקים בעלי חשיבות? שיהיה ברור - אני רואה בכל צלע של המשולש "הנהלה-מאמן+שחקנים - קהל" אחראית שווה לביזיונות שאנחנו סופגים על המגרש פעם אחר פעם במשחקים גדולים ובוודאי שלא רק הקהל אשם.
2. אריגיא מדבר על התקשורת שממש אוהבת להוציא את דיבתנו כולנו הרעה, כאילו שאומרים "אוהדי הפועל ב"ש" - אז כולנו ברברים חסרי תרבות ואלימים. ואני שואל - איך אנחנו יכולים לגרום לתקשורת לשנות את דעתה עלינו? יש איזושהי דרך שבה נסיים משחק לא טוב והאוהדים ב"אופן טבעי" (כפי שרושם אריגיא) יתעצבנו , ישרקו בוז ויקללו - והתקשורת לא תעשה מזה מטעמים ותוציא את כל אוהדי באר שבע כצמאי דם שכל ייעודם בחיים זה לערוף את ראשו של המאמן התורן?
עוד טרליוני שאלות ביקום לא באות על פתרונם בטור של אריגיא...רוצה לומר שגם אם לו יהי כדבריך, הדברים כלל לא רלוונטיים (למרות שלגופם של שאלות, תשובות והסברים יש ויש), ולא סותרים כי הוא זה את הדברים!
Re: ימים נוראים.
נשלח: 06 אוקטובר 2009, 03:48
על ידי Sir Alex Ferguson
אריק כתב:יותר מלגטימי לשרוק בוז לשחקן שלך כל פעם שנוגע בכדור? יותר מלגיטימי להגיע לאימונים ולקלל את
השחקנים ואת המאמן? יותר מלגיטמי לדרוש פיטורי מאמנים במחזור ה-3? יותר מגיטימי לחפש רק את
הדברים הרעים שבמועדון? יותר מלגיטימי לדרוש זהות כששתי קבוצות הדגל של מחלקת הנוער יורדות
ליגה? יותר מלגיטימי לעשות בלאגן אחרי כל גול שהקבוצה שלך חוטפת? יותר מלגיטימי לחכות למאמן
בסיום כל אימון ולאחל לו את כל הברכות האפשריות?
אני שמח שיש בינינו כמה "פטריוטים" שמנסים להגן בחירוף נפש על הסטיגמה ועל התדמית שנוצרה
לקהל של הפועל באר-שבע. גם אני מקבל את הריקושטים האלה בכל פעם שאני מגיע לעבוד בת"א
וכמו כל אוהד מצוי אני מנסה להדוף את ההאשמות ולתרץ שמדובר בקומץ, אבל בואו נהיה אמיתיים ונשים
את הדברים על השולחן. להאשים את התקשורת זה קל אבל היא מתארת בצורה די מדוייקת את התנהגות
הקהל שלנו. ייתכן ולפעמים היא מקצינה מעט את הדברים אבל התדמית בבסיסה נכונה ואפשר לומר
ש-"זכינו" בה ביושר, לרוב זה אפילו מתואר בוידאו, ראיתם כמוני בעונה שעברה איך מאחלים לגיא לוי
להתהפך עם הרכב בדרך הביתה.
רבותיי, אתם חייבים להבין שכל מאמן או שחקן שעוברים במועדון הופכים באופן אוטומטי להיות "שגרירים"
של המועדון בעולם הכדורגל ולצערי להפועל באר-שבע יש לא מעט שגרירים רעים וזה כלל לא מפתיע
שמאמנים בכירים/שחקנים בכירים מעדיפים לקבל שכר נמוך יותר במרכז אבל לא להגיע לכאן.
אני אוהב שמדברים בסיסמאות על זה שמי שלא יודע להתמודד עם לחץ שלא ישחק כאן ועוד, אבל יש
הבדל בין ציפיות לבין לחץ. הבעיה הגדולה ביותר בבאר-שבע (ולא רק) היא שלא נותנים למאמן שטעה
אפשרות לתקן, מבחינתנו ברגע שנעשתה טעות לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה ולתקן, הכל עניין של
חיים ומוות. תמיד אנחנו מדברים על אותם 30 שעושים בלאגן והם רק קומץ אבל אותם 30 הם המראה
של הקהל שלנו, הם הרבה יותר מתמידים מאותם 100 מעודדים, הם נמצאים בכל מקום כדי לומר את
דעתם ולהשמיע את קולם.
אגב, את הדברים האלה הייתי אומר גם אם היינו עכשיו מקום ראשון ודורסים את הליגה כי זו המציאות.
שלא תהיה אי הבנה, חוסר ההצלחה עד עכשיו לא קשור לקהל בכלל, אבל מכאן ואילך לקהל יש השפעה
גדולה כי נוצר כדור שלג שיכולות להיות לו השלכות הרסניות.
אריק אתה טועה ומטעה.
אוהדי באר שבע, כמו תושבי באר שבע, סובלים מדימוי רע בגלל הריחוק מהמרכז.
כששלמה שרף בא לצלם את התשדיר לפתיחת העונה נפגשנו איתו ובדרך גם פגשנו את הצלם שלו שלקח אותנו כל הזמן לקטע של אוהדי באר שבע האלימים.
אני, ארז ואביב שאלנו אותו למה הוא חותר בלי הפסקה למקום הזה, והוא אמר לנו שלפני 15 שנה הוא נתקל בניסיון לאלימות מצד אוהדי הפועל באר שבע. מאז אגב הוא ביקר בוסרמיל ללא שום תקרית (מעניין אותי איך הוא התקבל בבלומפילד או בטדי), אבל מה זה משנה.
אוהדי מכבי חיפה יכולים לזרוק מכל הבא ליד על רוני לוי, לשרוק בוז לשחקנים שלהם במחצית משחק שמעלה אותם לליגת האלופות, והם יהיו קהל נאור. גם אם ידרסו בדרך את הילד אמיר רנד.
אוהדי הפועל ת"א יכולים לקרוא לישראלים שאוהדים את מכבי ת"א נאצים, ולאחל מוות לבן הקטן והחולה של שורה אבוראוב והם הקהל הטוב בארץ.
אוהדי מכבי ת"א יכולים להקים את האולטרס הראשון בארץ, להכריז (יש לציין שמדובר רק בחלק מהאוהדים) שנמני הוא מעל מכבי, לרסס גרפיטי על בלומפילד שבו הם מאחלים מוות ללובשי אדום ועוד שלל דברים, לנהום לעבר שחקני שחום עור והם הקהל הגדול בארץ.
אוהדי בית"ר יכולים לזרוק אבנים על האוטובוס של השחקנים שלהם, להתנהג בגזענות ולחפש לקלל כל מה שזז והם הקהל הנאמן בארץ.
אצלנו מדובר בעשרות ולפעמים בבודדים, אצלם מדובר לפעמים באלפים ועשרות אלפים שמשתתפים ב"חגיגה".
ולמרות הכל, התקשורת מעדיפה להציג בכל אחד מהקבוצות האלה את הדברים הטובים בקהל.
אז יש לי חידוש בשבילך אריק. יש לנו גוש של אנשים שהוא איכותי ברמה ארצית שלאף קבוצה אין. בפעם הקודמת שהיינו בליגת העל והשגנו הצלחה חלקית הצלחנו להפוך את הקהל הבאר שבעי לכזה שמעודד גם בפיגור ושנוסע לשכונת התקווה למשחק חסר חשיבות אחרי ההפסד בגמר כדי לתמוך בשחקנים.
תן לי בשלוש שנים הקרובות 2 אליפויות וגביע כמו בית"ר י"ם, או שליטה מוחלטת בתארים בישראל בשנים האחרונות כמו מכבי חיפה והפועל ת"א, ואני מבטיח לך שהקהל שלנו יתמוך גם במצבים קשים יותר.
כמה קבוצות שעברו שנים כמונו יביאו מספרים כאלה וגוש מעודד כל כך גדול אחרי שאכלו כל כך הרבה מרורים?
אין ספק שיש עשרות שגורמים להרגשה רעה, אבל להבליט אותם ולהגיד זה מה שיש, זה לעשות מה שהתקשורת עושה במקרה של באר שבע.
אם זה היה הפועל ת"א אז הם היו עוזבים את הקללות ומתעסקים בדברים אחרים, לא כן אריק?
אם אתה מתקשה להיזכר, תנסה להיזכר במחזור ה3 של גיא לוזון בבלומפילד ומה שהקהל של הפועל ת"א העביר אותו. אז אגב לא דיברו על חוסר הסבלנות של הקהל האדום אלא על כך שגיא לוזון לא מתאים לקבוצה גדולה. מצחיק איך זה עובד כשמדובר בהפועל ת"א לא?
Re: ימים נוראים.
נשלח: 07 אוקטובר 2009, 09:19
על ידי אורי אדום בנשמה
אריק כתב:יותר מלגטימי לשרוק בוז לשחקן שלך כל פעם שנוגע בכדור? יותר מלגיטימי להגיע לאימונים ולקלל את
השחקנים ואת המאמן? יותר מלגיטמי לדרוש פיטורי מאמנים במחזור ה-3? יותר מגיטימי לחפש רק את
הדברים הרעים שבמועדון? יותר מלגיטימי לדרוש זהות כששתי קבוצות הדגל של מחלקת הנוער יורדות
ליגה? יותר מלגיטימי לעשות בלאגן אחרי כל גול שהקבוצה שלך חוטפת? יותר מלגיטימי לחכות למאמן
בסיום כל אימון ולאחל לו את כל הברכות האפשריות?
אני שמח שיש בינינו כמה "פטריוטים" שמנסים להגן בחירוף נפש על הסטיגמה ועל התדמית שנוצרה
לקהל של הפועל באר-שבע. גם אני מקבל את הריקושטים האלה בכל פעם שאני מגיע לעבוד בת"א
וכמו כל אוהד מצוי אני מנסה להדוף את ההאשמות ולתרץ שמדובר בקומץ, אבל בואו נהיה אמיתיים ונשים
את הדברים על השולחן. להאשים את התקשורת זה קל אבל היא מתארת בצורה די מדוייקת את התנהגות
הקהל שלנו. ייתכן ולפעמים היא מקצינה מעט את הדברים אבל התדמית בבסיסה נכונה ואפשר לומר
ש-"זכינו" בה ביושר, לרוב זה אפילו מתואר בוידאו, ראיתם כמוני בעונה שעברה איך מאחלים לגיא לוי
להתהפך עם הרכב בדרך הביתה.
רבותיי, אתם חייבים להבין שכל מאמן או שחקן שעוברים במועדון הופכים באופן אוטומטי להיות "שגרירים"
של המועדון בעולם הכדורגל ולצערי להפועל באר-שבע יש לא מעט שגרירים רעים וזה כלל לא מפתיע
שמאמנים בכירים/שחקנים בכירים מעדיפים לקבל שכר נמוך יותר במרכז אבל לא להגיע לכאן.
אני אוהב שמדברים בסיסמאות על זה שמי שלא יודע להתמודד עם לחץ שלא ישחק כאן ועוד, אבל יש
הבדל בין ציפיות לבין לחץ. הבעיה הגדולה ביותר בבאר-שבע (ולא רק) היא שלא נותנים למאמן שטעה
אפשרות לתקן, מבחינתנו ברגע שנעשתה טעות לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה ולתקן, הכל עניין של
חיים ומוות. תמיד אנחנו מדברים על אותם 30 שעושים בלאגן והם רק קומץ אבל אותם 30 הם המראה
של הקהל שלנו, הם הרבה יותר מתמידים מאותם 100 מעודדים, הם נמצאים בכל מקום כדי לומר את
דעתם ולהשמיע את קולם.
אגב, את הדברים האלה הייתי אומר גם אם היינו עכשיו מקום ראשון ודורסים את הליגה כי זו המציאות.
שלא תהיה אי הבנה, חוסר ההצלחה עד עכשיו לא קשור לקהל בכלל, אבל מכאן ואילך לקהל יש השפעה
גדולה כי נוצר כדור שלג שיכולות להיות לו השלכות הרסניות.
לא, אריק! ואף אחד גם לא ניסה לטעון שכן ("לגטימי"). בגישה שלך אתה מפספס את העיקר, הפואנטה של אריגיא, ושוב נופל לאותו בור עליו הוא מדבר.
העובדות הן עובדות. השאלה היא מה מסיקים ומשליכים מהן. כפי שמשה (קבל ח"ח על תגובה מצויינת) הקדים אותי ואמר, כאשר ישנם גילויי התנהגות שלילית מקהלים אחרים, אף אחד לא משליך השלכה כוללת על ציבור של עשרות אלפים בגלל כמה עשרות. וחוץ מהדוגמאות הממשיות בנושא שמשה נתן, ישנן עוד לא מעטות. לקהל של הפועל ת"א למשל, זה שנחשב להכי "נאור ומתקדם" יש גרעין חולני של כמה עשרות עד מאה פסיכופטים שתצלינה האוזניים מלשמוע את הזוועות שביצעו (חלקן כלל לא הובאו לידיעת הציבור, ככה זה כשהלובי האדום בתקשורת מכסה) אבל זה לא פגע כי הוא זה בתדמיתם הכוללת. הקהל הברברי של הפועל ב"ש לעומתם, מעולם לא חילל קברים או הרים לחיים על מות אוהדי קבוצה יריבה בפיגוע...
מקווה שדי בדברים הללו לפתוח אצלך פתח להבנת הטעות הבסיסית בגישה, ואם לא? לא יודע, אולי מגורים באיזור המרכז לזמן מה שאוטומטית יצמיחו השוואות, יפילו האסימון..
Re: ימים נוראים.
נשלח: 20 אוקטובר 2009, 21:52
על ידי אורי אדום בנשמה
והנה, אמש קיבלנו דוגמא מאוד אקטואלית שממחישה העניין הנ"ל. הכוונה כמובן לאותה כתבה רדודה בספורט 5, בה בחרו להציג בהבלטה את החצר האחורית בנגב במקום שלל הדברים החיוביים שהאפילו במשחק האחרון עשרת מונים, ושיאם היה העידוד ומחיאות הכפיים לשחקנים בסיום המשחק, למרות ההפסד..מבינים כעת על מה אנחנו מדברים, ניר&אריק?..
Re: ימים נוראים.
נשלח: 21 אוקטובר 2009, 11:57
על ידי 8red
אורי, הייתי מודע למצב הזה.
אני רק שואל איך אפשר לשנות את זה, אם מסתבר שמי ששותף לפשע התדמיתי הזה, הוא לא אחר מאחד מעיתונאי הספורט הבכירים (לצערנו הפך לכזה ע"י ספורט 5) בבאר שבע?
Re: ימים נוראים.
נשלח: 24 אוקטובר 2009, 21:36
על ידי אורי אדום בנשמה
8red כתב:אורי, הייתי מודע למצב הזה.
אני רק שואל איך אפשר לשנות את זה, אם מסתבר שמי ששותף לפשע התדמיתי הזה, הוא לא אחר מאחד מעיתונאי הספורט הבכירים (לצערנו הפך לכזה ע"י ספורט 5) בבאר שבע?
אז מה פשר תגובות שונות שלך בענין הקהל, כולל בטופיק זה? הייתי אומר שהדבר האחרון שמשתקף מהן הוא מודעות למצב הזה..
ואי אפשר למרבה הצער לשנות את זה. לכן, כמאמר הטור, חשוב מאוד שלכל הפחות לא ניישר קו עם הסטריאוטיפים המפוברקים ונזקוף ראשנו בגאווה!!
Re: ימים נוראים.
נשלח: 24 אוקטובר 2009, 22:06
על ידי Sir Alex Ferguson
גם היום אגב, עידוד נפלא גם בפיגור של 2-0. גם בסיום המשחק למרות האכזבה הקהל נשאר ועודד את הקבוצה.
Re: ימים נוראים.
נשלח: 25 אוקטובר 2009, 20:57
על ידי אורי אדום בנשמה
מה שכמובן לא הוזכר, ולו בצורה אגבית, בשום כלי תקשורת..
Re: ימים נוראים.
נשלח: 24 דצמבר 2009, 10:21
על ידי אורי אדום בנשמה
זה המקום לתת במה לדבריו של מאיר איינשטיין (הצדיק בסדום), בטורו ב"ידיעות" אתמול, שנותן חיזוק בלתי צפוי לדברים:
"תלמדו מאוהדי באר-שבע"
"בשבת האחרונה בב"ש, בעקבות ההפסד להפועל חיפה, שוב התגודדו אוהדי הקבוצה המקומית וקראו בגנותו של המאמן גיא עזורי. כמה אניני נימוסים שוב ציקצקו בלשונם וטרחו לגנות את המפגינים. גינוי אווילי שבעצם מטיף לאוהדים - תבואו, תשלמו, תראו מה שתראו, תשתקו, תלכו הבתה ותבואו שוב.
בב"ש יש אוהדים אכפתיים, ונמאס כבר לשמוע את סיפורי "החמולות" שהיו רלוונטיים בשנים עברו. מפגני המחאה של אוהדי ב"ש העונה הם המחאה הגדולה ביותר שהמועדון יכול לקבל. קבוצה בלא המעורבות היצרית, הרגשית של אוהדיה, היא קבוצה שאיבדה את הקשר עם הקהל שלה. אדישות והתעלמות של האוהדים זו המכה הקשה באמת שקבוצה עלולה לספוג. כמובן שאסור שהמחאה תגלוש לפסים אלימים, וכדי שתהיה מועילה חובה להשאירה במסגרת של הפגנות מילוליות בלבד.
גיא עזורי והבוסית אלונה ברקת יודעים, שב"ש נבנתה העונה בצורה מעוותת, ועובדה שבימים אלה עמלים שם על רענון סגל השחקנים. צרכני הכדורגל בנגב אינם טיפשים, ומאחר שמדובר בקבוצה היקרה לליבם, הם משמיעים את קולם ויבורכו על כך. אם היו שותקים ובוחרים בדממה זו הייתה יכולה להיות סיבה לדאגה גדולה אצל אלונה ברקת. היום שבו יחדלו האוהדים לגלות אכפתיות יהיה יום עצוב להפועל ב"ש.
צרכן, לא חשוב של מה, אחרי שהוא משלם עבור המוצר הוא מצפה לקבל את התמורה. כולנו צרכנים, ואם אנחנו ואם אנחנו לא מרוצים מהסחורה שקיבלנו, זכותנו להתלונן. הזכות האלמנטרית הזו שמורה גם לחובבי הכדורגל. לטובת הכדורגל והספורט בכלל הארץ, צריך לעודד את האוהדים למעורבות שתבוא לידי ביטוי לא רק בתרועות אלא גם במחאות. הלוואי שאוהדי קבוצות אחרות ילמדו מאוהדי ב"ש ובעת הצורך יידעו להעביר את המסר - אנחנו מצפים לתמורה נאותה.
היכן הם, למשל, אוהדי הפועל פ"ת, בתגובה לביזיון המתמשך בקבוצה בעלת העבר המפואר. שמענו על הפגנה אחת, לא יותר. אם לבעלים של קבוצה (עמוס לוזון) מותר להשתלח בצורה מבישה בשוער שלו (אוהד כהן), גם לאוהדים יש הרשאה לפתוח את הפה נגד השחקנים, המאמן או הבעלים. שמעתי כבר בעלי קבוצות שרוטנים נגד קולות מחאה של אוהדים וטוענים, בין השאר, כי לא השקיעו ממונם כדי לשמוע גידופים, לספוג ביטויים עולבים. לרגישים שבהם הייתי ממליץ לרכוש יאכטה. הדגים לא יפגינו..."
כל הכבוד באמת שיש עוד אנשי תקשורת עם כבוד מקצועי וגישה עניינית. ואגב, שלשום גם אדון אמיר אפרת שלא נחשד חלילה כאוהב ב"ש, צידד בטורו ב"ידיעות" במפתיע בצידו של הקהל שלנו, באמירה מאוד מפתיעה ולא אופיינית: "אני לא יודע למה יורדים על אוהדי באר שבע. דיברתי לא פעם עם ראשי החוגים השונים, ותאמינו לי שאין הרבה קבוצות עם אוהדים כל כך אכפתיים ורציניים. מותר לא להיות מרוצים מהמאמן." כעת נותר רק לידע את האיש הנכבד שמלחמת החמולות והשכונות ביציעים, עניין שזכה לאזכור בטורו של איינשטיין, הם כבר פאסה משנות השמונים. לא שוכח לו את הטור מטרום העונה בו חוץ הנציח סטריאוטיפים אידיוטיים שאבד עליהם הכלח, בין היתר גם עניין מלחמת השכונות והחמולות..