הכותשים בע"מ
נשלח: 31 אוקטובר 2008, 21:51
[highlight=#FF0000][/highlight]ראיתי משחק, ראיתי קבוצה. וגם כן - ראיתי מאמן, ראיתי טביעת אצבע של מאמן.
ואם תרשו לי אקפוץ לסוף.
אותו מאמן שהביאנו עד הלום. אפרופו הלום - כולנו חשבנו שבדקה 70 תבצע את החילוף ונהלום ביריבה. והפנטזיות רצות "הנה הנה הוא מבצע את החילוף ואנחנו הולמים בהם ומתחילים לשיר":
"למה אין בחיפה הפועל, למה אין בחיפה הפועל" אבל אל נא נשכח! אותו מאמן שגרם לנו באותה דקה את המחשבה את הפנטזיה להלום בהם הוא המאמן שהביאנו עד הלום. אז בבקשה פוס! להירגע חברים הוא המאמן, הוא המפקד.
היה משחק. ואם אפשר להגיד "משחק, משחק" אז כן, אני ראיתי כזה.
דקות ראשונות של גישושים. הקבוצה המארחת מנסה לשלוט אבל הקו האחורי שלנו פשוט מבטל אותם. הקבוצה בניצוחם של אילוז קידר וכבדה אט אט משתלטים על המגרש.
פתאום אותה קבוצה שבסתר ליבנו חשבנו שהיא תגדע את המומנט שלנו בשבועות האחרונים,
נראית כל כך שבלונית, כל כך צפויה. לא מאיימת אלא אנמית, לא יצירתית ובחוצפתי גם
עלובה למדיי.
התמוגגתי בשביל כבדה שספג קיטונות של בוז באגף הקרוב ליציע החיפאי, כמו גדול הרים כדור מדוד ישר לידו של אותו שחקן חיפאי.
מאותה דקה היה נדמה לי שאנו הולמים. כי פשוט היתה קבוצה אחת על המגרש וזו הפועל באר שבע.
אבל ייתכן שזהו המחיר לשיטת המשחק של המאמן. שלא משנה מה התוצאה הקבוצה
תמשיך לשחק באותו מערך. אני כן אוהב את השיטה. אני חושב שהרבה, אבל הרבה שנים, לא ראינו שיטה כאן. לא משנה מי על המגרש תמיד נראה את הקבוצה כמו פלוגה בצבר גבעתי.
המשחק ממשיך ואפילו לא נתעכב על אותו ליצן שהסתובב לו באמצע המגרש עם משרוקית ביד.
באר שבע המשיכה להציג משחק כאשר היא מנטרלת את חיפה כל פעם שהיא התקרבה לשליש האחרון של המגרש.
והפעם תרשו לי - בניצוחו של הקוסם דנדי אוקוגו. אותו אחד שלא האמנתי בו ולו לשניה תפס פיקוד על מרכז המגרש, חילץ כדורים משחקני חיפה כאילו אין מחר.
רק עוד טיפה ריכוז ודיוק של קדוסי אני חושב ששוער חיפה היה מוציא שלישיה.
הסתיים המשחק ואני מאושר. כן חברים, יש לנו קבוצה.
יאללה הפועל, שבוע הבא נצרת - בהצלחה.
ואם תרשו לי אקפוץ לסוף.
אותו מאמן שהביאנו עד הלום. אפרופו הלום - כולנו חשבנו שבדקה 70 תבצע את החילוף ונהלום ביריבה. והפנטזיות רצות "הנה הנה הוא מבצע את החילוף ואנחנו הולמים בהם ומתחילים לשיר":
"למה אין בחיפה הפועל, למה אין בחיפה הפועל" אבל אל נא נשכח! אותו מאמן שגרם לנו באותה דקה את המחשבה את הפנטזיה להלום בהם הוא המאמן שהביאנו עד הלום. אז בבקשה פוס! להירגע חברים הוא המאמן, הוא המפקד.
היה משחק. ואם אפשר להגיד "משחק, משחק" אז כן, אני ראיתי כזה.
דקות ראשונות של גישושים. הקבוצה המארחת מנסה לשלוט אבל הקו האחורי שלנו פשוט מבטל אותם. הקבוצה בניצוחם של אילוז קידר וכבדה אט אט משתלטים על המגרש.
פתאום אותה קבוצה שבסתר ליבנו חשבנו שהיא תגדע את המומנט שלנו בשבועות האחרונים,
נראית כל כך שבלונית, כל כך צפויה. לא מאיימת אלא אנמית, לא יצירתית ובחוצפתי גם
עלובה למדיי.
התמוגגתי בשביל כבדה שספג קיטונות של בוז באגף הקרוב ליציע החיפאי, כמו גדול הרים כדור מדוד ישר לידו של אותו שחקן חיפאי.
מאותה דקה היה נדמה לי שאנו הולמים. כי פשוט היתה קבוצה אחת על המגרש וזו הפועל באר שבע.
אבל ייתכן שזהו המחיר לשיטת המשחק של המאמן. שלא משנה מה התוצאה הקבוצה
תמשיך לשחק באותו מערך. אני כן אוהב את השיטה. אני חושב שהרבה, אבל הרבה שנים, לא ראינו שיטה כאן. לא משנה מי על המגרש תמיד נראה את הקבוצה כמו פלוגה בצבר גבעתי.
המשחק ממשיך ואפילו לא נתעכב על אותו ליצן שהסתובב לו באמצע המגרש עם משרוקית ביד.
באר שבע המשיכה להציג משחק כאשר היא מנטרלת את חיפה כל פעם שהיא התקרבה לשליש האחרון של המגרש.
והפעם תרשו לי - בניצוחו של הקוסם דנדי אוקוגו. אותו אחד שלא האמנתי בו ולו לשניה תפס פיקוד על מרכז המגרש, חילץ כדורים משחקני חיפה כאילו אין מחר.
רק עוד טיפה ריכוז ודיוק של קדוסי אני חושב ששוער חיפה היה מוציא שלישיה.
הסתיים המשחק ואני מאושר. כן חברים, יש לנו קבוצה.
יאללה הפועל, שבוע הבא נצרת - בהצלחה.