בספר החוקים רשום שהשוער לא יכול להחזיק את הכדור בידיו יותר מ 6 שניות. העונש: בעיטה בלתי ישירה.
An indirect free kick is awarded if a goalkeeper, inside their penalty area,
commits any of the following offences:
• controls the ball with the
hand/arm for more than six seconds before releasing
it
זוכר שהחוק הזה יצא לפני איזה עשור, חלוצים התחילו לספר שניות עם הידיים (פריצה) כדי שהשופט ישים לב וישרוק.
לא זוכר מקרה ששרקו על זה בארץ.
שיפוט גרוע מאוד אתמול.
עבירות הכי ברורות בעולם, כאלו ששוות צהוב לא נשרקו. לשני הצדדים אגב, ואפילו אגיד שהרוב שאני זוכר בא לטובתנו.
אבל כותב בגלל התקדים על הפנדל.
הולכים ל-VAR אם רואים באופן חד משמעי שהשופט טעה בפסיקה שלו. אם זה גבולי, אז הולכים עם השריקה המקורית. זה הבסיס של ה-VAR.
לקרוא לשופט ולבטל החלטה שלו, כי ב-VAR רואים שהאירוע הוא לא חד משמעי זה פעולה נגד החוקה ויצירת תקדים.
גם שיפוט נוראי וגם ניהול סיטואציה שמנוגד לתקנון של צוות השיפוט.
לדעתי אתה טועה ביחס לפנדל.
לא רואים מגע. זה הכי חד משמעי שיש, אם אין מגע אין עבירה.
ההיפך הוא נכון... לנסות לחפש בכח את המגע כדי להוכיח את הפנדל זה ההזוי
בשידור לא ראו וידאו ברור שמראה כי אין מגע.
גם השופט בריאיון ציין שהוא ביטל למרות שהוידאו מטושטש ואין וידאו מספיק טוב, כי הוא העדיף לבטל כי זה לא חד משמעי שכן יש מגע.
זה לא מסתדר לי עם החוקה המקורית בשימוש ב-VAR.
בשידור לא ראו וידאו ברור שמראה כי אין מגע.
גם השופט בריאיון ציין שהוא ביטל למרות שהוידאו מטושטש ואין וידאו מספיק טוב, כי הוא העדיף לבטל כי זה לא חד משמעי שכן יש מגע.
זה לא מסתדר לי עם החוקה המקורית בשימוש ב-VAR.
מההתחלה היה ברור שזה לא פנדל, אין פה מגע בטח לא כזה שמצדיק פנדל, כבר הבעיטה על חטואל מצד השוער הייתה יותר מגע מזה, ושבוידאו רואים שאין מגע בטח לא כזה שמצריך פנדל וצהוב אז אין פה שאלה ואין פנדל וצהוב
זה לא תקדים, ההפך החלטה מעולה של אנשי הואר, זה היה תקדים אם היה כאן פנדל
השופט לא היה קרוב לאירוע, עם דופק גבוה אחרי 90 דקות של ריצה. אני חושב שהוא שרק הרבה כי זה נראה מהזווית שלו פנדל ולא כי ראה את האירוע בבירור. אם היה קרוב והיה מזהה מגע לא היה משנה תהחלטה,
האירוע:
בדקה ה-68 למשחק במהלך התקפה של הפועל באר שבע, הוגבה כדור לרחבת העונשין של מכבי תל אביב לעבר חלוצה של הפועל באר שבע, רותם חטואל (מס׳ 77). השוער של מכבי תל אביב, אורלנדו מוסואקרה (מס׳ 22) עלה לקלוט את הכדור בידיו ותו״כ הוא יוצא עם רגל גבוהה קדימה הוא פוגע בחלוץ של הפועל באר שבע שלא ביצע עבירה מוקדמת על השוער.
הסבר:
השוער יוצא לכדור בחוסר זהירות כשהוא מודע היטב לחלוץ שנמצא מולו ומבצע את התנועה הנוספת (extra movment).
עצם העובדה שהמהלך מתחיל עם רגל מכופפת שמתיישרת מעידה על אותה תנועה הנוספת ויותר מכך על הכוונה שלו.
לשוער אין סיבה להוריד את הרגל הגבוהה לתוך הגוף של החלוץ.
ומכיוון שאין פגיעה מופרזת (excessive force), נסתפק בכרטיס צהוב אבל במקרה הזה, היתה חייבת להיות התערבות של שופט המסך לבעיטת עונשין לזכות הפועל באר שבע.
האירוע:
בדקה ה-92 למשחק השופט הורה על בעיטת עונשין לזכות מכבי תל אביב לאחר ספק הכשלה בתוך הרחבה של קשר מכבי דור תורג׳מן (מס׳ 9) על-ידי קשר הפועל באר שבע יוני סטוינוביץ (27).
לאחר בדיקה שארכה יותר מ-2 ד׳ ! מחליט שופט המסך להמליץ לשופט המרכזי לבטל את ההחלטה לבעיטת עונשין וכן את ההרחקה.
בהילוכים החוזרים קשה מאוד לקבוע באופן חד משמעי אם היתה הכשלה או לא ומאחר ולא מדובר באירוע חד משמעי שגה שופט המסך כאשר בחר להתערב באירוע. זה בדיוק המקרה שבו מונחים השופטים שלא להתערב ולתמוך בהחלטה המקורית שנתקבלה על ידי השופט במגרש.
גם שפת הגוף של השופט המרכזי במגרש לאחר שסיים לבחון את האירוע במסך, מעידה כי הוא לא הסכים עם ההתערבות המיותרת של שופט המסך.
ולכן נכון היה עושה אם היה מחליט שלא לקבל את המלצתו ומשאיר את ההחלטה המקורית שקיבל במגרש.
לסיכום,
במקרה הראשון שופט המסך היה צריך להתערב ובמקרה השני התערב בצורה שגויה״
המקרה ספציפית של חטואל הזכיר את הפנדל על בוזגלו מול אינטר בטרנר, מהמגרש היה נראה שזו עבירה ברורה.
לא יודע אם היה פנדל על חטואל. כן יודע שאם זה הפוך זה היה פנדל.
כמו שאני יודע על כל נעיצה קטנה מעל הקרסול שאצלנו זה אדום, ואצל הגדולות האחרות כמו שראינו העונה - פחות.
