הפועל באר שבע- לך פוזנן, חמישי, 22:00, טרנר

[ForeverRed]

מסכים לגבי שאפי.
זו גם הסיבה שהעדפתי שחקן מנוסה ממנו בזמנו.
יש איתו עוד הרבה עבודה.

בכלל, נבנה סגל ללא עוגן התקפי אחד וזה מורגש.

[גנדאלף האדום]

קהל של מאוסים,נרגנים,חסרי סבלנות וגם מאוד טיפשים.
במקום לדחוף את הקבוצה קדימה שורקים בוז לסלמאני,בוז ליחזקאל ונעים בחוסר סבלנות משווע במשחק שהוגדר אחד החשובים שם המועדון.
אז מה קרה? לא ניצחנו אז מה?
מאמן שחוצב מים מהסלע ועדיין זוכה לביקורת מאנשים שהמושג שלהם בכדורגל שווה לשלי בשחמט.
כמה חוסר פרופורציות,כמה חוסר כבוד.
כמו שאני מכיר את הקהל הדביל הזה נגד נס ציונה יגיעו אולי 8 אלף,לא מפתיע שאנחנו לא מסוגלים לנצח בבית,המקום סיר לחץ מטורף.
כל אחד כאן מנתח לי את המשחק כאילו זה ניתוח לב פתוח,שורה תחתונה ניצול הזדמנות אחת והדיבור כאן היה אחר לגמרי.

+1000000

[talb55]

מצטער אבל אתה גונב דעת לצד השני.
להציג את חטואל ואנסה כאילו היו מול שוער ושאפי היה רחוק סנטימטרים מצמד זה אונס של המציאות.

לא הכל רע, כן מותר לי להעביר ביקורת על הגישה.
חלקכם אולי ראיתם שחקנים עומדים קצת גבוה ולוחצים בכאילו ומפרשים את זה כניסיון ללחוץ, אבל זה ניסיון די פתטי ואם זה מה שעושים אז עדיף כבר לחזור לעמדות מוצא ולחכות למטה.
מחצית ראשונה היינו פסיביים לחלוטין, היה לנו התקפה אחת באמת טובה שזה היה הכדור לשאפי שהיה לו הרבה שטח והוא בעט החוצה. שאפי אתמול לא היה במשחק, קורה.
זו הייתה התקפה טובה כי היא שברה לחץ, כי היה תבנית של הנעת כדור וברגע שזיהו הזדמנות הכדור זז מהר לשטח פנוי ונוצר בידוד. אם היו יותר התקפות כאלה, דיינו.
אבל לא היו.

כן, יש מצבים שחטואל עושה תנועה ומיכה מקשית לו כשמיכה עצמו נמצא 40 מטר מהשער, אבל על זה לא בונים מדינה. זה מעט מדי וקשה מדי. לקחת את זה ולצייר בתור מצב זה אולי נכון סטטיסטית אבל חוטא לאמת. אנסה וחטואל לא שמים את זה ברשת גם אם הם מקבלים עוד 5 כאלה, אנסה ספציפית גם עוד 10. זה אולי נראה מאיים, אבל דורש פעולה באיכות גבוהה מאוד.

אפשר להעביר ביקורת על ההנהלה שאיחרה ברכש, אבל זה גם על הצוות המקצועי.
עובדתית אנחנו עם מגן אחד בכל צד שהוא רחוק מלהיות להיט בפני עצמו.
עובדתית יש לנו 4 קשרי אמצע - שמיר, אליאס, בריירו ומרטינס שכל אחד מהם מתקשה לתת פס קדימה.
עובדתית יש לנו בעיה קשה באגפים - רק שאפי וחטואל קיימים שם, וגם הם לא אגף קלאסי. אין אף שחקן שיודע לעשות דריבל לקו ולהוציא כדור לרחבה, פאון רק עכשיו הצטרף ועל אנסה נגמרו המילים.
עובדתית יש לנו 2 חלוצים שאנחנו מתקשים מאוד להפעיל אותם. גם אתמול, עוד משחק שהחלוצים שלנו עם 0 עגול פעולות לשער ממשחק שוטף.
עובדתית אנחנו משתמשים לא פעם במערך של 3 בלמים שאין לנו שום כלי לשחק בו ולא סתם מסריחים את הדשא בכל פעם שעולים ככה.

אז באו כמה שחקנים, אבל זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.
ברדה בסיטואציה לא פשוטה בכלל, אני הראשון שאגיד.
ועם כל זה, אני מצפה ממנו לגישה יותר אקטיבית בכדורגל שלו. אנחנו לא חדרה, לא עולים לבתים כדי להוציא תיקו בכל משחק. קצת יותר תעוזה, אין לקבוצה שלך כושר ל90 דקות?
פתח חזק, תכניס את הקהל לעניינים ותקווה להגיע ליתרון כשהשקהל מאחורייך לסוף המשחק.

מילה על שאפי, אני מאוד מחבב אותו אבל הדריבל שלו מסנוור אנשים.
הוא לוקח על עצמו, הוא מהיר, הוא מוכשר. אבל יש לו עוד דרך ארוכה מאוד לעבור. אם הוא לא יגוון את עצמו הוא לא שחקן כזה יוצא דופן.
תרגום המהלכים שלו לתאכלס נמוך מאוד. אם הוא לא חותך לאמצע הוא מתקשה לעשות משהו.
לכן אני גם לא מבין את ברדה שמכניס אותו למרכז, אזור המחיה שלו זה השטח שבין המגן לבלם, כל פעם שהוא מקבל כדור באמצע, עד שהוא עושה את התנועה שמאלה הוא לרוב כבר מאבד כדור או מפסיד את המרחב שהיה.
אם לא ילמד ללכת גם ימינה, לעשות תנועה לעומק בלי כדור, לסיים מהלכים בכדור פנימה - יהיה שחקן של טריק אחד.

קודם כל לא קראתי לך גנב דעת, אז חבל שאתה מחזיר ככה לשם ההתקפה (אבל נו שויין...).
שנית, נראה שלא קראת את מה שכתבתי בתגובות קודמות על הלחץ והעמידה כי זה בדיוק מה שכתבתי.
לגבי המצבים, אני אשאיר לך את הדירוג מה נחשב מצב שדרכו ״בונים מדינה״, אם כי לא זכור לי שהשערים המעוללים של דין דוד בחיפה מכבי תל אביב הגיעו ממהלכים משמעותיים, ובכל זאת הם חילחלו בתודעה.
כדורגל ברובו מנטלי, גם גול זול וניצחון דחוק יהפוך אותך לקבוצה רעבה ושמחה. מהצד השני קיתונות של ביקורת על יחזקאל, יוספי, דדיה, ברדה, סגנון, רצון, התקפיות - יובילו ללחץ, לפגיעה בסבלנות והכי גרוע לחשיבה קצרת מועד. אני מבין שאתה רוצה לראות כל משחק בצבע, וכל שחקן בינגו, אבל זו לא המציאות, לא אצלנו ולא בכלל, ולכן כדאי להיות יותר סבלניים בהכל.
אגב, אני לא מסכים איתך שהמצבים שהגענו אליהם לא הגיעו ממהלכים טובים בצירוף מספר מסירות ולעיתים גם יציאה למתפתרצות (לא מילה גסה).

התחלת להיכנס פרסולנית אז אני גם אענה.
מבחינה פרסונלית בקישור, בריירו הקשר הכי אנדרייטד בכל האלמנטים של בניית המשחק. איכשהו תמיד יורדים עליו אבל הוא היחיד שמגיע להניע עם הבלמים ולרוב הוא זה שגם דוחף קדימה. מרטינש, שמיר וגורדנה שחקנים טובים שיודעים להניע כדור, בטח לליגה שלנו. לדעתי הקישור חסר דמות פיזית דומיננטית אבל זה משהו אחר. ֿ
לגבי האגפים, מאז העונה האחרונה של וואקמה לא היו אצלנו שחקנים טכניים כמו שאפי חטואל ופאון שכשהם מקבלים את הכדור הם באמת מייצרים מצבים. שאפי הוכיח נגד הפועל תל אביב שהוא ממש לא וואן טריק פוני, אבל כן יש איתו עוד הרבה עבודה בקילריות ובניצול מצבים.

אני יודע בודאות שאין רצון להוציא תוצאה טובה, ולכל משחק עולים בשביל לנצח. אתמול לי היה נראה שהאסימון (בתוספת העייפות) נפל לשחקנים בפתיחת המשחק שזה לא יהיה קל כמו שחשבו, ואז מתחילה נסיגה.

[Itay]

יוסי הראל ואחרים, המון הערכה וכבוד אליכם אבל עושה רושם שאתם חיים קצת בתחושות לא מציאותיות.
-מרגיש שאתם מתמקדים רק ברע או מצפים ל-90 דקות שוטפות ללא התיחסות ליריבה/לקאדר שלנו. להגיד שלא יצרנו מצבים, כשחטואל ואנסה מקבלים כדור מול השוער, שאפי פעמים שורק את הקורה, חטואל בועט סנטימטר מהקורה, חמד נוגח למשקוף (בקרן שלא הגיעה משום מקום) זה לעצום עינים. התקפית במשחק אתמול ונגד חיפה הגענו ליותר מצבים ממה שהגענו בסיבוב שלם של רוני לוי או אבוקסיס.
- הציפיה שלכם לשטף בעונה מאוד בעייתית מבחינת עומסים. גם אם אחזיר את אלחמיד ואת סטויאנוב, היינו נמצאים באותו מצב.
- השלישית היא חוסר הוגנות. אליניב והצוות בעונה הראשונה שלהם בעמדה הראשית. הם עוד מסגלים שיטות, טועים וקולעים בבחירת שחקנים (האמונה באלחמיד הויתור על סטויאנוב וכו׳), טועים וקולעים ברכש (שחקן כמו שאפי לא הגיע לב״ש ישירות אף פעם). אתם לא הוגנים אם למרות הדחיפה והרצון שאליניב יקח את הקבוצה והויתור העצום שלו, בסוף במחזור 7 (אחרי הישגים בסוף השנה הקודמת+בתחילת השנה+העפלה לאירופה) בעונה הכי מסויטת למאמנים (ראו ערך צ׳אבי ואפילו ברק בכר שבעצמם לא מתמודדים עם העומסים והרוטציות) ההשוואות והציפיות ההזויות עולות פעם אחר פעם.

+100

[yossi]

קודם כל לא קראתי לך גנב דעת, אז חבל שאתה מחזיר ככה לשם ההתקפה (אבל נו שויין...).
שנית, נראה שלא קראת את מה שכתבתי בתגובות קודמות על הלחץ והעמידה כי זה בדיוק מה שכתבתי.
לגבי המצבים, אני אשאיר לך את הדירוג מה נחשב מצב שדרכו ״בונים מדינה״, אם כי לא זכור לי שהשערים המעוללים של דין דוד בחיפה מכבי תל אביב הגיעו ממהלכים משמעותיים, ובכל זאת הם חילחלו בתודעה.
כדורגל ברובו מנטלי, גם גול זול וניצחון דחוק יהפוך אותך לקבוצה רעבה ושמחה. מהצד השני קיטונות של ביקורת על יחזקאל, יוספי, דדיה, ברדה, סגנון, רצון, התקפיות - יובילו ללחץ, לפגיעה בסבלנות והכי גרוע לחשיבה קצרת מועד. אני מבין שאתה רוצה לראות כל משחק בצבע, וכל שחקן בינגו, אבל זו לא המציאות, לא אצלנו ולא בכלל, ולכן כדאי להיות יותר סבלניים בהכל.
אגב, אני לא מסכים איתך שהמצבים שהגענו אליהם לא הגיעו ממהלכים טובים בצירוף מספר מסירות ולעיתים גם יציאה למתפתרצות (לא מילה גסה).

התחלת להיכנס פרסולנית אז אני גם אענה.
מבחינה פרסונלית בקישור, בריירו הקשר הכי אנדרייטד בכל האלמנטים של בניית המשחק. איכשהו תמיד יורדים עליו אבל הוא היחיד שמגיע להניע עם הבלמים ולרוב הוא זה שגם דוחף קדימה. מרטינש, שמיר וגורדנה שחקנים טובים שיודעים להניע כדור, בטח לליגה שלנו. לדעתי הקישור חסר דמות פיזית דומיננטית אבל זה משהו אחר. ֿ
לגבי האגפים, מאז העונה האחרונה של וואקמה לא היו אצלנו שחקנים טכניים כמו שאפי חטואל ופאון שכשהם מקבלים את הכדור הם באמת מייצרים מצבים. שאפי הוכיח נגד הפועל תל אביב שהוא ממש לא וואן טריק פוני, אבל כן יש איתו עוד הרבה עבודה בקילריות ובניצול מצבים.

אני יודע בודאות שאין רצון להוציא תוצאה טובה, ולכל משחק עולים בשביל לנצח. אתמול לי היה נראה שהאסימון (בתוספת העייפות) נפל לשחקנים בפתיחת המשחק שזה לא יהיה קל כמו שחשבו, ואז מתחילה נסיגה.

הראייה שלנו שונה, הכל בסדר.
אין לי שום בעיה עם סבלנות, מוזמן לראות מה כתבתי בנושא סלמאני.

אני לא אכנס לנושאים ספציפיים כי כאמור הראייה שונה, ממבט על אני לא אוהב את הגישה שלנו באירופה.
בליגה זה נראה אחרת ואני לא הכי מבין את פשר ההבדל.
זו הנקודה המרכזית. פה זה מתחיל.
אם הייתי רואה קבוצה שבאה לשחק כדורגל אבל פשוט פחות טובה - לא היית שומע מילת ביקורת.
כשבאים לשחק פסיבי ולקוות לטוב, אני אישית לא מתחבר.

אני משתדל לא להיות פרשן תוצאה, תוצאת הסיום זה לא חזות הכל.