ליברפול באנגליה באר שבע בישראל

[סימיוני]

כמה תובנות ודברים שאולי אפשר ליישם גם אצלנו:
1. המון דוכנים של אוכל ומזכרות מחוץ לאיצטדיון, כמו שהיה פעם גם בארץ( עם האוכל). הייתי מחזיר!
2.אלפים עומדים ומחכים כדי להריע לאוטובוס של השחקנים לפני המשחק.
3.באיצטדיון של הסיטי- מופע רוק חינמי ודוכני אוכל ובירה ומסכים כשברקע משחקים גדולים של הקבוצה.
4. האוהדים באנפילד, גם בקופ, לא מוציאים כמעט אנרגיה לפני המשחק. העידוד מתחיל ממש דקות ספורות לפני ההתחלה.
5. " לעולם לא תצעדי לבד"- צמרמורת והתרגשות עד דמעות. חייבים שיר כזה ששרים קבוע עם עליית השחקנים . פעם חשבתי ש : אדום עולה על המגרש, אני נרגש- זה השיר המקביל שלנו.
6. כל 5-6 דקות, שרים למאמן יורגן קלופ. מדהים!!
7. יש כמה שירים ואותם שרים כל המשחק. לא חייבים רפרטואר של 20 שירים.... כל הקהל מתחבר ויכול להצטרף כאשר יש כמה שירים מוכרים ,אהובים ופשוטים . לא בושה לחזור על אותו שיר מספר פעמים, להיפך!
8. כל שחקן שנותן פעולה טובה של חילוץ כדור, ריצה מטורפת להגנה וכו', מקבל את השיר שלו עם המון אהבה. זה מרים את כולם!
9. אין אנשי גדר, אין תופים, אין כלום. פשוט כולם שרים , בעיקר בקופ, שסוחף אחריו את השאר.
10. מבחינת אינטנסיביות של עידוד, אין לדרומי במה להתבייש, גם אם משווים לקופ באנפילד!!!!
11. עוד משהו שמעורר קנאה- התורים המופתיים במזנונים ובשירותים. הלואי עלינו.
אני אף פעם לא נותן לבנות שלי לעמוד בתור בטרנר או בשום איצטדיון אחר.....

[red guy]

כמה תובנות ודברים שאולי אפשר ליישם גם אצלנו:
1. המון דוכנים של אוכל ומזכרות מחוץ לאיצטדיון, כמו שהיה פעם גם בארץ( עם האוכל). הייתי מחזיר!
2.אלפים עומדים ומחכים כדי להריע לאוטובוס של השחקנים לפני המשחק.
3.באיצטדיון של הסיטי- מופע רוק חינמי ודוכני אוכל ובירה ומסכים כשברקע משחקים גדולים של הקבוצה.
4. האוהדים באנפילד, גם בקופ, לא מוציאים כמעט אנרגיה לפני המשחק. העידוד מתחיל ממש דקות ספורות לפני ההתחלה.
5. " לעולם לא תצעדי לבד"- צמרמורת והתרגשות עד דמעות. חייבים שיר כזה ששרים קבוע עם עליית השחקנים . פעם חשבתי ש : אדום עולה על המגרש, אני נרגש- זה השיר המקביל שלנו.
6. כל 5-6 דקות, שרים למאמן יורגן קלופ. מדהים!!
7. יש כמה שירים ואותם שרים כל המשחק. לא חייבים רפרטואר של 20 שירים.... כל הקהל מתחבר ויכול להצטרף כאשר יש כמה שירים מוכרים ,אהובים ופשוטים . לא בושה לחזור על אותו שיר מספר פעמים, להיפך!
8. כל שחקן שנותן פעולה טובה של חילוץ כדור, ריצה מטורפת להגנה וכו', מקבל את השיר שלו עם המון אהבה. זה מרים את כולם!
9. אין אנשי גדר, אין תופים, אין כלום. פשוט כולם שרים , בעיקר בקופ, שסוחף אחריו את השאר.
10. מבחינת אינטנסיביות של עידוד, אין לדרומי במה להתבייש, גם אם משווים לקופ באנפילד!!!!
11. עוד משהו שמעורר קנאה- התורים המופתיים במזנונים ובשירותים. הלואי עלינו.
אני אף פעם לא נותן לבנות שלי לעמוד בתור בטרנר או בשום איצטדיון אחר.....

תרבות אחרת, הלוואי והיינו יכולים להעתיק משם את הדברים הטובים.
מצד שני כשהקהל שלנו רוצה הרעש שלנו גדול יותר, יש מלא שתיקות בקהלים האנגליים. הם אוהבים דברים מוזרים כמו חילופים וחוצים משום מה.
הייתי ב2017 בטיול כריסמס באנגליה, קהלי חוץ בכל איצטדיון שהייתי (חוץ משל טוטנהאם) שמעו אותם הרבה יותר, וזה כלל ישיבה שלי בקופ.
התירוץ שלהם היה ( כי הייתי חייב לשאול) הוא שכולם שיכורים בתקופה הזאת ולכן העידוד ירד קצת.
לא יודע מה נכון.

[4 לב אדום]

כמה תובנות ודברים שאולי אפשר ליישם גם אצלנו:
1. המון דוכנים של אוכל ומזכרות מחוץ לאיצטדיון, כמו שהיה פעם גם בארץ( עם האוכל). הייתי מחזיר!
2.אלפים עומדים ומחכים כדי להריע לאוטובוס של השחקנים לפני המשחק.
3.באיצטדיון של הסיטי- מופע רוק חינמי ודוכני אוכל ובירה ומסכים כשברקע משחקים גדולים של הקבוצה.
4. האוהדים באנפילד, גם בקופ, לא מוציאים כמעט אנרגיה לפני המשחק. העידוד מתחיל ממש דקות ספורות לפני ההתחלה.
5. " לעולם לא תצעדי לבד"- צמרמורת והתרגשות עד דמעות. חייבים שיר כזה ששרים קבוע עם עליית השחקנים . פעם חשבתי ש : אדום עולה על המגרש, אני נרגש- זה השיר המקביל שלנו.
6. כל 5-6 דקות, שרים למאמן יורגן קלופ. מדהים!!
7. יש כמה שירים ואותם שרים כל המשחק. לא חייבים רפרטואר של 20 שירים.... כל הקהל מתחבר ויכול להצטרף כאשר יש כמה שירים מוכרים ,אהובים ופשוטים . לא בושה לחזור על אותו שיר מספר פעמים, להיפך!
8. כל שחקן שנותן פעולה טובה של חילוץ כדור, ריצה מטורפת להגנה וכו', מקבל את השיר שלו עם המון אהבה. זה מרים את כולם!
9. אין אנשי גדר, אין תופים, אין כלום. פשוט כולם שרים , בעיקר בקופ, שסוחף אחריו את השאר.
10. מבחינת אינטנסיביות של עידוד, אין לדרומי במה להתבייש, גם אם משווים לקופ באנפילד!!!!
11. עוד משהו שמעורר קנאה- התורים המופתיים במזנונים ובשירותים. הלואי עלינו.
אני אף פעם לא נותן לבנות שלי לעמוד בתור בטרנר או בשום איצטדיון אחר.....

לגבי סעיף 5 - כתבתי שיר כזה על הלחן של שיר המקור . תקשרו אותי למישהו מהאולטראס - מבטיח שזה יהיה להיט

[סימיוני]

לגבי סעיף 5 - כתבתי שיר כזה על הלחן של שיר המקור . תקשרו אותי למישהו מהאולטראס - מבטיח שזה יהיה להיט

ניסית להעלות את זה ב"היציע מציע"?

[סימיוני]

תרבות אחרת, הלוואי והיינו יכולים להעתיק משם את הדברים הטובים.
מצד שני כשהקהל שלנו רוצה הרעש שלנו גדול יותר, יש מלא שתיקות בקהלים האנגליים. הם אוהבים דברים מוזרים כמו חילופים וחוצים משום מה.
הייתי ב2017 בטיול כריסמס באנגליה, קהלי חוץ בכל איצטדיון שהייתי (חוץ משל טוטנהאם) שמעו אותם הרבה יותר, וזה כלל ישיבה שלי בקופ.
התירוץ שלהם היה ( כי הייתי חייב לשאול) הוא שכולם שיכורים בתקופה הזאת ולכן העידוד ירד קצת.
לא יודע מה נכון.

אכן תרבות אחרת, אבל לא חושב שכל כך קשה ליישם את סעיפים 1-8 . על חלק מהדברים אחראי המועדון ועל החלק האחר, זה אנחנו האוהדים ובעיקר הארגון.

[ItzGil]

יש חלק שהמועדון יכול לקחת על עצמו כמו שאמרת על המסכים, משחקי עבר, קטעים של מהלכים ושירים לפני המשחק (לא בווליום שיהרוג את האוזניים אבל ככה לרקע) דוכני אוכל ובכלל בטרנר אפשרי לעשות בר אוהדים על החנויות באיצטדיון או בכיכר שקרובה לאצטדיון (מדיבורים הבנתי שלא כ"כ הלך לו) אבל חופשי דוכני אוכל, הפנינג למשוך קהל צעיר ומשפחות נוספות.
לגבי שיר לעליית השחקנים למגרש אפשרי לנסות במשחקים הקרובים ולראות איך ילך "כשאת עולה אל המגרש" לדעתי שיר מתאים לעליית השחקנים, גם המילים גם העוצמה והוויב של השיר עצמו, הלוואי שיצליח, חלום שלי שכל משחק נעלה בשירת שיר קבוע.

לגבי סעיפים 6 עד 10 זה לא אפשרי, במיוחד שאנשים מהארגון (רובם!) לקחו צעד אחורה או כאלה שנמצאים בעניינים אבל מאחורה בפרונט, יש דור חדש ביציע ולפי איך שזה נראה הבוגרים נותנים לג'וניור לקחת צעד קדימה, עם זה בתפאורות ועם זה בשירים (ג'ונם ואפיק נותנים עבודה אבל צריך מישהו נוסף שיוביל איתם).
לקהל שלנו יש הרבה כוח והשפעה והלוואי שכמה מהסעיפים שרשמת פה יעברו אבל כמו שרשמו לפניי זאת תרבות אחרת, אפשרי להעתיק דבר או שניים, אבל אנחנו לא שם.

[nir767676]

תרבות העידוד הישראלית היא הרבה יותר מזרח אירופית ממערב אירופית, לא משהו שישתנה בקרוב
ובתור אדם שנהנה בטירוף באנפילד, עדיין, זה גם לא כזה משנה, גם התרבות עידוד המזרח אירופית היא טיל.
האווירה בטרנר מול אינטר וסלטיק הייתה ברמה עולמית

[dor69]

תרבות העידוד הישראלית היא הרבה יותר מזרח אירופית ממערב אירופית, לא משהו שישתנה בקרוב
ובתור אדם שנהנה בטירוף באנפילד, עדיין, זה גם לא כזה משנה, גם התרבות עידוד המזרח אירופית היא טיל.
האווירה בטרנר מול אינטר וסלטיק הייתה ברמה עולמית

וטוב שכך, הרעש והאמוציות זו החוויה האמיתית. לא באנו לסרט בקולנוע ולא להצגה בתיאטרון הבימה

[red and white]

כמה תובנות ודברים שאולי אפשר ליישם גם אצלנו:
1. המון דוכנים של אוכל ומזכרות מחוץ לאיצטדיון, כמו שהיה פעם גם בארץ( עם האוכל). הייתי מחזיר!
2.אלפים עומדים ומחכים כדי להריע לאוטובוס של השחקנים לפני המשחק.
3.באיצטדיון של הסיטי- מופע רוק חינמי ודוכני אוכל ובירה ומסכים כשברקע משחקים גדולים של הקבוצה.
4. האוהדים באנפילד, גם בקופ, לא מוציאים כמעט אנרגיה לפני המשחק. העידוד מתחיל ממש דקות ספורות לפני ההתחלה.
5. " לעולם לא תצעדי לבד"- צמרמורת והתרגשות עד דמעות. חייבים שיר כזה ששרים קבוע עם עליית השחקנים . פעם חשבתי ש : אדום עולה על המגרש, אני נרגש- זה השיר המקביל שלנו.
6. כל 5-6 דקות, שרים למאמן יורגן קלופ. מדהים!!
7. יש כמה שירים ואותם שרים כל המשחק. לא חייבים רפרטואר של 20 שירים.... כל הקהל מתחבר ויכול להצטרף כאשר יש כמה שירים מוכרים ,אהובים ופשוטים . לא בושה לחזור על אותו שיר מספר פעמים, להיפך!
8. כל שחקן שנותן פעולה טובה של חילוץ כדור, ריצה מטורפת להגנה וכו', מקבל את השיר שלו עם המון אהבה. זה מרים את כולם!
9. אין אנשי גדר, אין תופים, אין כלום. פשוט כולם שרים , בעיקר בקופ, שסוחף אחריו את השאר.
10. מבחינת אינטנסיביות של עידוד, אין לדרומי במה להתבייש, גם אם משווים לקופ באנפילד!!!!
11. עוד משהו שמעורר קנאה- התורים המופתיים במזנונים ובשירותים. הלואי עלינו.
אני אף פעם לא נותן לבנות שלי לעמוד בתור בטרנר או בשום איצטדיון אחר.....

אומנם לא הייתי באנפילד אבל הייתי בכמה משחקים של הלונדוניות, חייב לציין שהרבה יותר התחברתי לתרבות העידוד בישראל.
לא רואה סיבה לעודד את המאמן כל כמה דקות (במיוחד שאצלנו המאמנים מתחלפים כל כמה שנים, ואין לך קלופ).
התופים סופר מוסיפים ליציע, וכשרוצים להדגיש את הקול, לפעמים באמת שרים בלי תופים.
נשמע לי תקוע לשיר שיר שחקן כל כמה דקות.

וכן, מסכים שחייב שיר-המנון קבוע לתחילת כל משחק.

[סימיוני]

אחרי כמה ימים של צרידות, כמעט בלי קול, שירי אוהדים שרצים לי בראש,הרשיתי לעצמי קצת לחשוב ולהגיע למסקנה:
גם באר שבע אהובתי וגם ליברפול הפילגש, זכו בסגנות האליפות ובגביע המדינה לאחר פנדלים.
מה זה אומר? לא יודע, אבל זה גורם לי לחייך על הבוקר......

[אורי אדום בנשמה]

מה זה אומר? לא יודע, אבל זה גורם לי לחייך על הבוקר......

שתחייך לכל החיים, זה כל שאני מבקש...

מצטער חבר באותו יום שלא יצא... עברנו ליציע אחר ממש בשניה האחרונה