מנהל טכני-ספורטיבי
נשלח: 26 ינואר 2018, 10:36
עברנו השנה הרבה פרשות, מועדות משמעת באופ"א דרך ברבורים בתקשורת של כל מיני מקורבים לשחקנים.
לדעתי, המועדון שלנו ב3-4 השנים האחרונות נמצא בגדילה מבורכת ומתמדת, בשנים האחרונות לוקחת הקבוצה חלק ב-4 מפעלים, לעיתים רובם מתנהלים במקביל.
יש כיום מספר מאוד מצומם של פונקציות שמתעסקות בנושאים האקוטים - בעלים, מנכ"ל, מאמן, יועץ תקשורת (כמובן שיש סמנכ"ל שיווק וכספים, אבל מדובר בתפקידים תפעוליים).
לאור כל ההתחרשויות האחרונות אני חש שאנחנו צריכים פונקציה נוספת משמעותית שעוסקת בענייני המעטפת המקצועית היומיומית, לא ייתכן שהמנכ"ל צריך גם לנהל משא ומתן עם מספר שחקנים במקביל, גם להיות קשוב לשחקנים וגם לייצר מדיניות ארוכת טווח.
בראייתי יש מקום למנהל טכני/ספורטיבי (you name it) שעיקר סמכויותיו יהיו:
1. אוזן קשבת לבעיות אקוטיות עם שחקנים (לא של היומיום, בשביל זה יש את אביתר)
2. ניהול הקשר השוטף מול הסוכנים וניהול משא ומתן בהתאם לדרקטיבת ההנהלה ורצונות המאמן.
3. אחריות על תכלול הצוותים הלא מקצועיים - רפואה, ניהול תוספי מזון, אימונים משלימים (פילאטיס וכו')
4. ניהול ואחריות על הקשר עם הקהל.
5. ניהול תקשורתי של של שחקני הסגל - בהתאם להנחיות האסטרטגיה התקשורתית של יועץ התקשורת.
6. גורם משיק בין כלל מחלקות המועדון - מקצועי, ניהולי, תקשורתי.
תפקיד המנכ"ל - לייצר אסטרטגיה ארוכת טווח וניהול משברים דרמטיים, לייצר פריצות דרך לקידום המועדון, אסי צריך להפסיק להתעסק בבעיות היומיום.
תפקיד יועץ התקשורת - לבנות אסטרטגיה תקשורתית, מדיניות, קידום תדמית המועדון, לא להיות שוטר של השחקנים ומקרוביהם.
בגדול האידיאל שהמנהל הטכני יקח קצת מכל גורם מרכזי במועדון וייאפשר לכולם לעשות את התפקיד שלהם קצת יותר טוב וקצת יותר חד.
לגביי פרסונות מתאימות? רק אחד: אליניב ברדה.
לדעתי, המועדון שלנו ב3-4 השנים האחרונות נמצא בגדילה מבורכת ומתמדת, בשנים האחרונות לוקחת הקבוצה חלק ב-4 מפעלים, לעיתים רובם מתנהלים במקביל.
יש כיום מספר מאוד מצומם של פונקציות שמתעסקות בנושאים האקוטים - בעלים, מנכ"ל, מאמן, יועץ תקשורת (כמובן שיש סמנכ"ל שיווק וכספים, אבל מדובר בתפקידים תפעוליים).
לאור כל ההתחרשויות האחרונות אני חש שאנחנו צריכים פונקציה נוספת משמעותית שעוסקת בענייני המעטפת המקצועית היומיומית, לא ייתכן שהמנכ"ל צריך גם לנהל משא ומתן עם מספר שחקנים במקביל, גם להיות קשוב לשחקנים וגם לייצר מדיניות ארוכת טווח.
בראייתי יש מקום למנהל טכני/ספורטיבי (you name it) שעיקר סמכויותיו יהיו:
1. אוזן קשבת לבעיות אקוטיות עם שחקנים (לא של היומיום, בשביל זה יש את אביתר)
2. ניהול הקשר השוטף מול הסוכנים וניהול משא ומתן בהתאם לדרקטיבת ההנהלה ורצונות המאמן.
3. אחריות על תכלול הצוותים הלא מקצועיים - רפואה, ניהול תוספי מזון, אימונים משלימים (פילאטיס וכו')
4. ניהול ואחריות על הקשר עם הקהל.
5. ניהול תקשורתי של של שחקני הסגל - בהתאם להנחיות האסטרטגיה התקשורתית של יועץ התקשורת.
6. גורם משיק בין כלל מחלקות המועדון - מקצועי, ניהולי, תקשורתי.
תפקיד המנכ"ל - לייצר אסטרטגיה ארוכת טווח וניהול משברים דרמטיים, לייצר פריצות דרך לקידום המועדון, אסי צריך להפסיק להתעסק בבעיות היומיום.
תפקיד יועץ התקשורת - לבנות אסטרטגיה תקשורתית, מדיניות, קידום תדמית המועדון, לא להיות שוטר של השחקנים ומקרוביהם.
בגדול האידיאל שהמנהל הטכני יקח קצת מכל גורם מרכזי במועדון וייאפשר לכולם לעשות את התפקיד שלהם קצת יותר טוב וקצת יותר חד.
לגביי פרסונות מתאימות? רק אחד: אליניב ברדה.