CrazyRed | מועדון האוהדים הפועל באר-שבע | קרייזי רד

שלום...שלום לך אצטדיון מיושן,

הגעתי לשעריך בשנות ה-70 ילד ביישן...

בקשתי מזרים "תכניס אותי בבקשה",

בזמן שאחי הבוגר קפץ פנימה מעל החומה...

הישיבה המרוחקת על הבטון,

החשמל באויר והמתח בתוך האצטדיון,

השירה שבזמנו כל ילד שינן ומילמל,

"ליברפול באנגליה...באר שבע בישראל"...

האליפות המתוקה עם היכולת המופלאה,

קבוצת הפאר ושמות השחקנים הנפלאים,

הכל צרוב עמוק בזיכרון כבר עשרות שנים...

ההנצלות המאושרת מהירידה בשנות השמונים,

לעומת העצב העמוק כשירדנו בשנות ה- 90...

המאבק מול אלי זינו שארך שנים מיותרות,

הגלות בליגה השנייה והריחוק מהכותרות...

ואז שוב תקופה של התחדשות והצלחה,

מאז שכבשה את שעריך אלונה המלכה....

היה שלום אצטדיון מיושן קשיש עתיר זכרונות,

היה שלום ולא להתראות,

על חורבותיך תוקם שכונה חדשה ויבנו מגדלי דירות,

אז שלום לך, אנחנו עוברים לטרנר....חדורי תקוות,

מי יתן וגם שם ניזכה בתואר האליפות.

שיר נחמד.

הייתי מעדיף להתחיל ב..
אתה ממש לא אצטדיון שוס, מתי אותך הדחפור יגרוס/ידרוס
נראה כמו רפת הבטחתי שאליך אני לא שב, לא אתקרב אליך גם תמורת שק זהב..

היה שלום אצטדיון מנחוס,
לא נצטרך יותר להריח חרא של סוס,
לעולם לא אשכח את שער שש עם המנהרה,
עם כתמים של שתן שהגיעו לתקרה,
אצטדיון עם דשא שירוק יומיים בשנה,
וכסאות ששוברים עמוד שדרה,
כל פעם בכניסה צריך להידחף,
ועל זה אני מאחל שהאצטדיון ישרף.
נקווה שעל חורבותיך יבנה דיור בר השגה,
רק בבקשה רוביק לא עוד מזרקה.

אסי, דגים כתב:היה שלום אצטדיון מנחוס,
לא נצטרך יותר להריח חרא של סוס,
לעולם לא אשכח את שער שש עם המנהרה,
עם כתמים של שתן שהגיעו לתקרה,
אצטדיון עם דשא שירוק יומיים בשנה,
וכסאות ששוברים עמוד שדרה,
כל פעם בכניסה צריך להידחף,
ועל זה אני מאחל שהאצטדיון ישרף.
נקווה שעל חורבותיך יבנה דיור בר השגה,
רק בבקשה רוביק לא עוד מזרקה.

ונאמר אמן!

חחחחחחחחח....יפה...יפה.

אז כולם מוזמנים לכתוב שיר לוסרמיל.

השירים יודפסו ויתלו על קירות האיצטדיון במוצ"ש.

אסי, דגים כתב:היה שלום אצטדיון מנחוס,
לא נצטרך יותר להריח חרא של סוס,
לעולם לא אשכח את שער שש עם המנהרה,
עם כתמים של שתן שהגיעו לתקרה,
אצטדיון עם דשא שירוק יומיים בשנה,
וכסאות ששוברים עמוד שדרה,
כל פעם בכניסה צריך להידחף,
ועל זה אני מאחל שהאצטדיון ישרף.
נקווה שעל חורבותיך יבנה דיור בר השגה,
רק בבקשה רוביק לא עוד מזרקה.

שוקל להלחין את זה ולעשות עיבוד חחחח ענקק

לא עצוב לי על וסרמיל וגם לא אתגעגע,
כי מי כבש ת'שער אתה ממילא לא יודע.
תאורה באמצע היציע ועמוד כדורסל שניצב באין מפריע, אוי לך אם מאוחר למגרש תופיע.
ואיך אפשר בלי הביוב סמוך לשער 2?
זה שבכה עליו יוסי, כשעוד היה לו כדורגל ברגליים.
לא עוד משקפת לזהות ת'שחקנים,
לא מטריה בגשם וכנראה בלי גרעינים.
לא עוד 4 שעות לפני משחק מגיעים ובעזרת השם, לא עוד ארבעים שנה בלי תארים.

ישבנו על בטון ויותר מאוחר על כיסא בשביל לראות את רפי עמוס מחמיץ מהקצה ,אירחת את ברצלונה הגדולה וחגגו בך אליפויות אבל כולנו נאלצנו להשתין על החומות ,בתור ילד עברתי מהמנהרה לחמש ועד לשתים ובשנה הבאה נצטרך לבוא בלי משקפיים ,זה שי !

וסרמיל זה הבית עוד מהילדות,
שם למדנו שזה הפועל או למות,
וסרמיל קשישא זה נוסטלגיה וזכרונות,
הדנ״א של כל באר שבע נמצע על החומות,
מוסרמיל אנחנו אמנם רוצים לצאת במהרה,
אבל לא נשכח אותו ונגיד לו תודה,
כי וסרמיל זה עבר של ניצחונות והפסדים,
וכבר לא יבוא יום ונביא לשם את הילדים,
במקום זה אנחנו עוברים לטרנר המצוחצח,
בתקווה שאת האליפות בקרוב שם ניקח,
ביציע על שמו נעודד בגאווה,
ננציח לעד את הילד שנספה בשואה,
אז שנייה לפני שהמסך יורד ואומרים שלום,
תזיזו לוסרמיל את התחת ורצוי שתבואו באדום

ממש קרעתם אותי עם השירים
אבל הכל נכון

מצחיק ועצוב כאחד

ברוך שפטרנו