השיטה של לחץ גבוה מולם עבדה טוב סה״כ משחק וחצי, בגומלין השיטה בכלל עבדה נהדר והמחצית הראשונה הייתה מהנה מאוד וכבר היינו בטוחים שהכרטיס לפלייאוף בכיס, ככה שזה לא הזיה מוחלטת לשחק מולם בדרך הזו.
בסוף הודחנו כי הייתה קריסה טוטאלית על הדשא, שערים רכים, אדומים לא אחראיים, ירידה דרסטית בכל מהלך אפשרי, החורים בהגנה רק יותר ויותר נפערו...
האם גאנח/יוספי/פרץ/ספר שהיו האופציות הכי טובות על הספסל היו מצליחים לשנות את זה? אני מנחש שלא, אף אחד מהם לא היה מייצב את השכונה שהייתה לנו בהגנה.
בשורה תחתונה תוך חודש שזה כלום זמן לעבודת אימון ועם כלים כל כך מוגבלים קשה היה לטשטש את החולשה האדירה שהייתה לנו שם, היום כשיש את בלטקסה ואת ונטורה וכשנעשתה עבודת אימון יותר ארוכה ההגנה הרבה יותר יציבה (אם כי עדיין סופגת מטעויות פרסנוליות שנובעות מחוסר איכות).