משה אוחיון כתב:ידידאל, בשבילך, אקצר. ההבדל ביני לבינך הוא בעובדה שאתה חושב שהשם "הקאמלס" לא מסמל כלום. הוא כן, והוא יקשה על האיחוד. אם באמת השם והסמלים של הקאמלס לא היו חושבים, מניח שהקאמלס היו מוכנים לוותר על השם בשביל לאחד את הקהל. הם לא.
מסמל או לא, הוא לא מקשה על שום איחוד ומהסיבה הפשוטה שאין פה שום איחוד. ונאמר כבר די והותר בנושא, וגם התגובות מדברות בעד עצמן. המציאות היא כמו בקישור שמהיום יהווה את החתימה שלי..
וידידאל - לא כדאי באמת שנתחיל לפתוח כאן את עניין הרוב המדומה עליו כביכול נשענתם, באמת לא כדאי!!
דיברו פה די הרבה, אני מאמינה שמיצו את כל הדעות, בכל זאת, אני לא מסוג האנשים שלא יאמר את דעתו.
צריך לחלק את מה שנעשה לשני צירים האיחוד של הקרייזי והקאמלס והאיחוד של שני אלה באופן סופי לעמותה (שמעולם לא הייתה קשורה באופן רשמי לאף אחד מהם).
אני אתחיל מלומר שהמהלך כולו, על שני חלקיו חשוב מאד, הוא משהו שאנחנו כאוהדים צריכים לשמוח לגביו - וכן אני מתעקשת לקרוא לזה איחוד למרות שגם אני לא הייתי שותפה לאפשרות ולמןרות שגם אני חברה בקרייזירד (במישור הוירטואלי ובתור אוהדת שנדחפת שוב ושוב בין עשרות גברים ממש באמצע הטורבינה המעודדת, אבל לא יותר מזה). זה איחוד כי אם זה לא איחוד אנחנו לא מרוויחים כאן כלום למען האוהדים ולמען שלום הקהל.
נדבר על העמותה - כפי שאני רואה את זה העמותה תפקידה לאגד תחתיה את כלל קהל האוהדים, להוות גוף קבלת החלטות (במליאה ועל ידי נבחרים שנבחרו על ידי המליאה).
ארגון אוהדים לעומת זאת הוא לא יותר מאשר גוף מבצע, יותר דומה למה שהיה האולטראס קרייזי מאשר הקרייזי רד ולכן לא איכפת לי איך תקראו לו - קרייזי, קאמלס סאות׳ בויז (השם הכי גרוע ששמעתי בעולם) מבחינתי תקראו לו הקופים או האולטראס וזה לא משנה, הוא בסך הכל גוף לא של 500 אנשים וילו לא של חמישים אלא של עשרים אנשים שיבואו יתלו שלטים יגזרו קונפטי וזהו. הם יקבלו את ההחלטות כחלק מפועלם בעמותה, ומן הסתם יתנו את הטון של עידוד ביציע אבל המשמעות שלהם פחותה.בקשר לשינוי שם העמותה אני לא מבינה מה הבעיה עם גאוות הנגב ומבחינתי, כמו שאמרתי, שלארגון יקראו הקאמלס. הקרייזירד כבר לא אומר כלום לכל מי שמתחת לגיל 18 ביציע אבל האיחוד יעשה לו טוב, יתן במה לאנשים שרוצים להיות מעורבים יותר מהקרייזי יאחד כוחות מבחינת שירה ועידוד וכיון שאני יודעת שזה היה אחד התנאים - יפסיק את נושא הקללות שנוצרות על ידי חלק מאנשי הקאמלס.
בקשר לחילוקי דעות הערכיים - לא רואה את עצמי עושה עוד חרם בקרוב, ואם אני יודעת שיש התחייבות להפסקת האלימות המילולית והפיזית - הרווחתי פי כמה.
האמת שלפני שהתחלתי לכתוב היו לי עוד ספקות אבל אני יודעת שזה המהלך הנכון.
