קבוצה מאומנת? לוחמת? בעלת אמונה? היה או לא היה?

[dardasmiley]

חושב שהלוזריות שאתם מדברים עליה אכן הורגשה אבל כבר בעונה הקודמת החלה להתפוגג קצת.
ולראיה:
2-2 מול מכבי נתניה בחוץ אחרי פיגור 2-0.
2-2- מול בני יהודה בדקות הסיום ממש
1-1 מול מכבי ת"א בבלומפילד (לאחר פיגור ופתיחת משחק גרועה שלנו).
3-2 על מכבי עכו בבית בדקות הסיום המאוחרות.

כך שלצאת בהצהרה שמה שקורה בהפועל באר שבע הוא לוזריות טהורה זה קצת תלוש לדעתי.
מה שכן, הייתה עונה מגעילה ושכזו היו בה הרבה כשלונות שמן הסתם מטרידים יותר. אני מאמין שאנחנו על הדרך הנכונה ל"מכביזם" במיוחד כשהעומד על הקוים הוא כזה מבטן ומלידה.
המועדון עומד עכשיו בעיצומה של תוכנית שיקום שחלק ממנה הוא האמונה העצמית ואם בתחילת עונה שעברה פשוט התבטלנו מול מכבי ת"א בבית, רק מלשמוע את השם מכבי ת"א (הרי לא שיחק שם באותו משחק כמעט אף כוכב גדול) ראינו שכבר לקראת סוף העונה החלה מגמת שינוי שלהערכתי תמשך ותתעצם לתוך העונה הזו והלאה.

[dardasmiley]

אגב ובנוגע לדיון עצמו, לא זוכר פה קבוצה מאומנת כמו שצריך (מלבד אלו שאימן הגוטמן) אבל כן זוכר קבוצה לוחמת שהתבססה על שחקני בית. וזה לדעתי ההבדל העיקרי ככל שאחוז שחקני הבית בסגל יהיה גבוה יותר (כמובן כאלו שראויים ולא סתם ילידי סורוקה) כך הלחימה וההקרבה תגבר, עם כל הכבוד ללגיון הזרים והתל אביבים שעברו פה לאף אחד מהם לא הייתה מחוייבות לקהל כמו לשחקני הבית המועטים ששיחקו פה בתקופה האחרונה.

[nitsande]

אכן הפועל ב"ש (כמו שאני בתור אוהד מכיר אותה) מזוהה בעיקר עם לוזריות.
ואולי הפיתרון לזה הוא באמת עניין הקהל באיזשהו אופן...
אני חושב שביום שיישאר פה מאמן לתקופה של לפחות שנתיים שלוש, אז נתחיל לראות אופי בקבוצה.
במיוחד אם זה מאמן כמו קלינגר, שמביא בעיקר ווינריות.
אז לשאלתך אביאל, כן ב"ש נתפסת בעיקר כקבוצה לוזרית (ודי בצדק).
וכן, אפשר לעשות דברים אחרת (קודם כל אנחנו האוהדים) כדי לנסות לשנות את זה.

[אלדר]

לא מזמן יצא לי לדבר על זה עם חבר, אוהד מכבי תל אביב...
הוא אמר לי באר שבע זאת קבוצה עם פוטנציאל אבל היא קבוצה קטנה
כרגיל שלפתי ציפורניים ויצאתי להגנת אהובתי, הוא אמר לי אחר כך משפט שמהדהד לי בראש
מתי מישהו בבאר שבע במשך 20 השנים האחרונות קם ואמר "אנחנו מתמודדים על כל התארים", "המטרה בסוף העונה לקחת אליפות".

אני חושב שפה זה מתחיל...

[אביאל]

לא מזמן יצא לי לדבר על זה עם חבר, אוהד מכבי תל אביב...
הוא אמר לי באר שבע זאת קבוצה עם פוטנציאל אבל היא קבוצה קטנה
כרגיל שלפתי ציפורניים ויצאתי להגנת אהובתי, הוא אמר לי אחר כך משפט שמהדהד לי בראש
מתי מישהו בבאר שבע במשך 20 השנים האחרונות קם ואמר "אנחנו מתמודדים על כל התארים", "המטרה בסוף העונה לקחת אליפות".

אני חושב שפה זה מתחיל...

יש משהו בזה.. אבל יש גם שני עניינים שצריך לשים לב אליהם:
1. אמירה כזאת יוצרת ציפייה גדולה בקהל וברגע שמשהו מתחרבן, הכל קורס.
2. צריך להיות ריאלים, הרי יואב כץ אמר מקומות 1-6, דני לוי אמר מקומות 1-3 ואלי אוחנה של כפר סבא אמר מקומות 1-6 וירד ליגה.

בוא נגיד שאם תהליך הבניה ימשך גם בקרב הקהל אגב, בעוד שנתיים אני אתאכזב אם לא תהיה אמירה כזאת.

רק מלחשוב על זה, אני נדלק!

יאללה הפועל!

[nitsande]

אגב עכשיו גם אני ראיתי את המשחק המדובר...
ושתי נקודות שעניינו אותי:
1. הפועל ב"ש הזאת הורכבה מ90% שחקני בית, ואי אפשר להגיד שהם נראו מחוייבים מי יודע מה במשחק הזה...
אז הניגון של העונות האחרונות שחסר שחקני בית ובגלל זה אין מחוייבות אצל השחקנים מוכחת כאן כשטות.
2. עכשיו אני שם לב שגם באותה עונה שיחקנו עם מדים די זהים לאלה מעונת האליפות... אז זה נגמר בירידת ליגה.

[clark kent]

2. עכשיו אני שם לב שגם באותה עונה שיחקנו עם מדים די זהים לאלה מעונת האליפות... אז זה נגמר בירידת ליגה.

באליפות הפסים היו לאורך ו ב 98 הם היו לרוחב

[M.I.O.E]

1)הכל מתחיל מלטה..
ביופ שיימנו דמות מקצועית למחלקת הנוער
שיידאג להעביר מילדים ב.. מה זה הפועל ב"ש
מה זה ללבוש את המדים,להיות מקצוענים מגיל קטן,מחוייבות למקצוע,לאהוב ולכבד את המקצוע.
לעשות כמו שעושים בברצלונה ועוד קבוצות בעולם. שיטת אימון אחידה לנוער ולבוגרים!!
סתם מישהו שעלה לי בראש. קח את אופיר חיים ותן לו להרצות בפני הילדים והנוער מה זה ווינריות
מה זה כדורגל בכלל??איך צריך להתייחס למקצוע.
ולגרום להם להבין שמשחקים כדורגל בגלל אהבה ולא בגלל הפוזה והשופניי בשביל בחורות..
במילים אחרות
לבנות אמנה של הפועל ב"ש שתעבור מגיל קטן.להביא דמות מוערכת עם אופי של ווינר שיכול להכינס לילדים לראש ולגרום להם לראות אחרת את משחק הכדורגל.(כמובן שמגרשי אימון רק למחלקות הנוער של הפועל ולא של העיר זה דבר חובה לתהליך כזה)
2)אקדמיה של כדורגל.
3)להפסיק לחשוב בקטן ולראות את עצמנו מקופחים לעומת הקבוצות מהמרכז
תמיד יש הרגשה שאנחנו תמיד באים מלמטה ונותנים להם כבוד שהם בכלל לא צריכים לקבל במיוחד לא אצלנו בבית.
אנחנו חושבים שאנחנו לוזרים בגלל שככה השחקנים גורמים לנו להרגיש.

אני זוכר קטע מסויים מתקופת קדוש שהראה בדיוק איך שחקן באר שבעי חושב..
יצאנו למשחק חוץ מול הפועל ת"א מחזור 5 אם אני לא טועה
אנחנו בלי הפסד 3 נצחונות,1 תיקו
הפועל תל אביב ללא שום נצחון(לא זוכר את המאזן אבל 2 הפסדים בטוח שהיו להם)
הובסנו .3-0
בסיום המשחק הקפטן הוותיק ושחקן הבית סתיו אלימלך
אומר בראיון שאחרי המשחק
"הפסדנו לקבוצה גדולה"
אם שחקן כזה חושב בצורה לוזרית מה אתם מצפים מהקהל לחשוב??
איך אנחנו אמורים להראות בפני הקהל בארץ??
כאשר אתה מקום שלישי מפסיד לקבוצה מתחתית הטבלה ואומר שהם קבוצה גדולה...

[אריק]

2 קדנציות של גוטמן (גביע ועונה אחרי ההפסד בגביע) היו 2 העונות היחידות שהאמנתי
במהלך המשחק שניצא מפיגור וננצח משחקים.

[יבגני]

אני זוכר את המשחק הזה ,
המשחק השני שהלכתי של הפועל באר שבע אחרי שעליתי ארצה .
איכשהו היה משהו מיוחד במשחק הזה - הרגשת האופוריה הזאת שהביאה לחמישייה ,
אני חושב שזה חוסר המשכיות של הקבוצה להמשיך בהתמדה להיות באותו קצב לאורך זמן.

[yossi]

בס"ד
מחוייבות במשחק ולחימה לטעמי קשורים הרבה יותר במאמן מאשר איפה הם נולדו.
כמובן ששחקני בית יתנו בדר"כ יותר משחקני רכש,אך ההשפעה הגדולה ביותר בסופו של דבר היא של המאמן.
אינטר של העונה האחרונה היא הדוגמא הטובה ביותר.
גם תספרו כמה שחקני בית יש להפועל ת"א,לא תמצאו יותר מדי כאלה בטח לא בהרכב.

[8red]

הפועל באר שבע עם רוח הווינריות היחידה שאני זוכר זאת אותה אחת שמופיעה בתמונה של messiah, כשאותו משחק מסמל יותר מהכל את העניין הזה.
נוכחנו לדעת שגם שכשיש לנו בעלים שאי אפשר לומר עליה "לוזרית", הקבוצה בשלוש השנים האחרונות לא הייתה ווינריסטית וזה בלשון המעטה.
לדעתי זאת גם בין היתר הסיבה שהביאו לפה את ניר קלינגר. אם הוא לא יכניס בקבוצה את הרוח הווינריסטית שלו שאומרת: "להתאבד על הדשא ולנצח בכל משחק ולא חשוב איך" - אני כבר לא יודע מי כן יוכל לעשות את זה...

[Sir Alex Ferguson]

1. אני חושב שבמהלך התקופה של זינו הפועל באר שבע הייתה קבוצה מאוד לוזרית. השיא כמובן היה במשחק הגמר מול הפועל רמת גן אבל הוא בא לידי ביטוי בערך בכל משחק שהיינו חייבים לנצח בו במהלך השנים שזינו היה במועדון.

2. הסיבה ללוזריות היא כפי שציינו מעלי הניהול של אלי זינו. אלי זינו ניהל את הקבוצה בצורה לא מקצועית, חובבנית, ביזיוניות, כשהרבה היה מונח בידי המזל.
הניהול הזה גרם לקבוצה להיות עם אופי שהיה גורם לשחקני בית לפחד כשוסרמיל היה מתמלא או כשהיו מגיעים למשחק חשוב. ומכיוון שבמרבית השנים שחקני הבית והאנשים במערכת היו מבאר שבע, ככה גם הקבוצה שיחקה.

ברגע שראש המערכת (זינו) ממנה מקורבים לתפקידי מפתח במחלקת הנוער, מחלקה שבה שחקני הבית מגדלים את האופי שלהם כשחקנים ושם הם מעוצבים כשחקנים, אז קשה לצפות מאותם שחקני בית שיגדלו עם אופי אמיתי של ווינר.

אני זוכר את הדברים שאופיר חיים אמר לאחר שהתאמן עם נערים א' של הפועל באר שבע ועל ההבדל הגדול שהוא ציין בין נערים א' בהפועל באר שבע לנערים א' במכבי ת"א מבחינת ההתנהלות והאופי.

3. אלונה אולי שינתה חלק מאותו אופי, אבל לצערי הוא עדיין קיים.
כל משחק של קבוצה באר שבעית מול קבוצה כמו הפועל ת"א, מכבי ת"א או מכבי חיפה, אפילו ברמת הנערים או הילדים, מלווה באיזה יראת כבוד.

האופי שלנו כקבוצה ישתנה רק שנתחיל להאמין שאנחנו טובים לא פחות מ"הקבוצות הגדולות".
השינוי בחשיבה הזאת תתרחש רק כאשר נקח אליפות או כאשר נזכה בתארים לאורך זמנים (כמו מאזן הזכיות של הפועל ת"א בגביע המדינה בעשור האחרון).