שאתה ילד בן 18 ובא הצבא ו-"מונע" ממך להגשים את החלום להיות שחקן, אפשר להבין (כמובן לא להסכים) את האימפולסיביותאדום זקן כתב:ח'ברה בואו ונרגיע ומדבר איתכם אדם ששירת 10 שנים כלוחם וקצין בשירות קרבי.
המקרה של בכר הוא לא שחור או לבן.
להבדיל מחרדים,ערבים שלא מתגייסים מסיבות פוליטיות,יש כאן אדם שבדומה ללא מעט,נאלץ לבחור בין רצון לשרת והתגמשות למערכת לבין לא לעשות כלל בגלל סיבות שאינן מקלות.
כאחד שמכיר את המערכת על בוריה,אני יכול להגיד לכם שבמקרה הזה יכלו לבוא לקראתו כמו שעשו עם לא מעט אנשים במצבו.
וכמה שזה קשה לשמוע הכל עניין של קשרים.
וכשאין לך אתה צריך לקבל החלטה לגבי עתידך.
הרי מה הוא שונה מרופאים,מהנדסים שהצבא חפץ ביקרם ונותן להם לימודים על חשבונו ובנוסף דוחה להם את השירות.
מה עוולו? בגלל שרצה להיות ספורטאי והצבא לא צריך כאילו.
יש וועדות שאילו הם תפקידם.
אז לא הייתי שופט אותו כל כך מהר.
ואת הרצון ללכת נגד המערכת בלי להבין ממש את ההשלכות ואת חומרת המעשה. כשאתה בן 30 כמעט, עם משפחה, מפוכח ושקול,
ומחזירים אותך לאותה סיוטאציה, קשה לי עם זה שהוא אומר שהיה נוהג אותו דבר. הרי ידוע שהצבא זה לא בחירה ולא "קבל כפי בקשתך",
אז כל אחד שלא יקבל מה שרצה ישבור את הכלים? זה לא עובד ככה. ובוא ניכנס לפרופורציות, ברק בכר בגיל 18-19 ממש לא היה אחד
מהשחקנים הבולטים לגילו שהצדיקו לקבל ספורטאי מצטיין (מחייב השתייכות לנבחרת הנוער) וגם לא מספיק טוב כנראה שקברניטי הקבוצה
שלו דאז יילחמו בשבילו. אני יכול לספר לך שאשתי היתה קצינת שלישות לא מעט שנים בצבא ועברו דרכה לא מעט ספורטאים פעילים ומצטיינים,
והיא היתה מוצאת עצמה כל יום מדברת עם מנהלי קבוצות ועסקנים, ולרוב הצבא כן מתחשב ומסייע לספורטאים.
הדיון הזה אולי היה רלוונטי אם היה מדובר באיזה שחקן שרוצים להביא לקבוצה, אבל שמדובר בדמות כל כך בכירה, מנהיגותית, שאמורה
להתוות דרך ודוגמא אישית עד לילדים במחלקות, זה בעייתי מאוד בעיניי.