אתמול המזל שיחק לקבוצה ולעזורי.יהיה גם בבלומפילד ??
עם כל הכבוד לעזורי ולקבוצה, מה שהיה אתמול על המגרש בוסרמיל זה לא היה כדורגל.
למשחק אתמול באתי עם תחושה טובה, שמול קבוצה חלשה כמו הפועל רמת גן נוכל לשחק טוב,
לנצל את הפוטנציאל הגדול הטמון בסגל הזה ולהגיע טובים יותר עם רוח גבית לבלומפילד.
אך כבר אחרי מספר דקות גיליתי שטעיתי. פסים לא מדויקים, אי סדר גמור במשחק, אין תיווך בין ההגנה להתקפה. אתם יודעים.. הדברים הרגילים.
בנוסף לכל, הגיעה גם הפציעה של מליקסון. דבר קריטי מאוד, במיוחד שאנו הולכים ומתקדמים לקראת משחקי חוץ קשים בבלומפילד, טדי וקריית אליעזר. באותו רגע החוורתי פנים. לא הצלחתי לרגע לראות איך הקבוצה מתפקדת ללא מליקסון.
כל הזמן אומרים "אם לא מליקסון, היינו בתחתית". המשחק אתמול המחיש זאת בצורה הטובה ביותר.
משחק משעמם, חסר קצב, חסר כל אקט הקשור לכדורגל בכל צורה שהיא, חוץ מהברקה אחת של רביבו (שגם היא אגב, לא נבעה ממהלך כדורגל שוטף. מצב נייח). במשחק בית, שאמור להיות יתרון, אנו נותנים את השרביט להפועל רמת גן לנסות ולהוביל את המשחק בדרך שלהם, ואנו נסוגים לאחור.
המון התקפי לב בדקות האחרונות, כולל משקוף והצלות גדולות של קאלה, אך לבסוף, די במזל ניתן לומר, 3 הנקודות נשארו בבאר שבע.
למרות הכל, היו מספר נקודות אור שבצבצו מתוך החושך:
א. ראיין אדלי- לא עשה רעש, לא בכה ולא כלום. התאמן עם הקבוצה חצי שנה עד שקיבל את הצ'אנס שלו, וכשקיבל, לקח אותו ב-2 רגליים. הפגין הרבה יכולת במשחק, גם מוריירה לידו היה נראה לא רע בכלל. היה רגוע, הקרין ביטחון על השוער ושאר שחקני ההגנה המבוהלים. צריך לקבל את הצ'אנס גם על חשבונו של פרגל גם בהמשך השנה, או לחילופין על חשבון מוריירה.
ב. דוד רביבו- נכון, לא משחק ענק בכלל במחצית הראשונה, אך מאז שעלה למחצית השנייה, ניסה והצליח לא מעט לקחת אחריות ולהוציא מהלכים לפועל. חבל שזה קורה רק כשמליקסון לא לידו. אם היה מצליח רביבו לשמור על יכולת כזאת יחד עם מליקסון, השילוב בניהם יכול להוות צרות גדולות להגנות של ליגת העל.
ג. הקהל- זה לא משנה אם זה היה בגלל יובל נעים, הגול הנפלא של רביבו, או רחש הציפורים, הקהל אתמול הראה בגרות ואיפוק מסוים כלפיי עזורי- לא קילל אותו פעם אחת לאורך כל המשחק. לא היה עידוד גדול גם זה נכון, אבל עצם העובדה שגיא עזורי בא להודות לקהל במשחק זה אומר הכל. הקהל שינה פאזה, וניתן לראות את זה בתגובות של האנשים על המגרש. (עזורי ממש לא קנה אותי בכך שבא לקהל, אך זה בהחלט אומר משהו על התנהגות הקהל אתמול).
אני בטוח שאתם מכירים את המילה הזאת, עקב כך שחזרה כל כך הרבה פעמים העונה, אבל היום זו בהחלט מילה שצריכה להישמע שוב- "המשכיות". צריך לנצל את הניצחון האחרון ואת האיפוק של הקהל להמשכיות של השגת נקודות, הן בבית והן בחוץ, והיעד הבא הוא כבר ביום שני הבא- הפועל ת"א בבלומפילד. להערכתי כ-2000 אדומים יעשו את דרכם מבירת הנגב ליפו, ואין משחק מושלם מזה על מנת ליצור המשכיות.
ומילה אחרונה, עזורי. את הקהל של באר שבע לא קונים בניצחון, את זה אני מקווה שתבין בקרוב.
יכולת, מאמץ ונשמה צריכים להיות על המגרש 90 דקות בכל משחק לאורך כל העונה. גם אם את הנקודות שלנו נאבד. עצה לי אליך. שחק חכם. שחק נכון. אל תהיה פחדן כשלא צריך. תבין את המשחק. תבין את הקהל. תבין את נקודות החולשה של היריב ותכה בהן בכל הכוח. רק כך, כולנו נצא מורווחים.
